People of color
המונח people of color, ובאופן מקוצר POC[1] (מאנגלית: אנשים של צבע, אנשים בעלי צבע), הוא מונח שנטבע בארצות הברית כדי לתאר את כל מי שאינו אדם לבן. המונח כולל את כל הלא-לבנים, תוך שימת דגש על החוויות המשותפות של גזענות מערכתית.[2][3] המונח עשוי לשמש גם קטגוריות קולקטיביות נוספות של אנשים כגון "קהילות של צבע", "גברים של צבע" (MOC), ו-"נשים של צבע" (WOC).[4]
המונח מקביל למילה "colored" (צבעוניים) שהיה בשימוש בעיקר כלפי שחורים, ובעיקר בדרום ארצות הברית החל בתקופת העבדות ובעיקר אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית ולתוך תקופת ההפרדה הגזעית על פי חוק. המונח "צבעוני", אם כן נחשב כגזעני, בעוד המונח "אדם של צבע" נחשב כניסיון לחדש את המונח "צבעוני ללא התנגדות.[5]
היסטוריה
הספר American Heritage Guide to Contemporary Usage and Style מצא שימוש במונח "people of color" החל מ-1796. הוא שימש אז כדי להתייחס לאנשים בהירי עור ממוצא אפריקאי-אירופאי מעורב. הקולוניאליסטים הצרפתיים השתמשו במונח gens de couleur ("אנשים של צבע") בהתייחסות לאנשים ממוצא מעורב אשר שוחררו מעבדות באמריקה.[6] בדרום קרוליינה וחלקים אחרים של הדרום של ארצות הברית, המונח שימש כדי להבחין בין עבדים שהיו בעיקר "שחורים" לבין אנשים חופשיים שהיו בעיקר "צבעוניים", או מ"גזע מעורב".[7] לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, כבר לא היה שימוש במונח. בתקופה זו, עלה השימוש במונח "צבעוני" (colored), שהתייחס לכל אדם שנחשב כשחור, כולל אנשים ממוצא מעורב. עם התרחבות התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח בשנות ה-1960, ועם חקיקה לזכויות האזרח באותה התקופה, השימוש במונח - ששימש בדרך כלל לסימון הפרדה גזעית או לקידום הפרדה כזו - ירד וכמעט ונעלם.
פעיל זכויות האזרח מרטין לותר קינג אמנם השתמש במונח "people of color" בשנת 1963, אך הביטוי "people of color" במשמעותו הנוכחית לא תפס עד שנות ה-1970 המאוחרות.[8][9] בסוף המאה ה-20, המונח "person of color" הוצג לראשונה בארצות הברית על מנת לסתור את ההתנשאות המשתמעת מהמונחים "לא-לבן" ו"מיעוט",[10] ופעילי צדק גזעי בארצות הברית, בהשפעת תאורטיקנים כמו פרנץ פנון, הפכו את המושג לפופולרי. בשנות ה-1980 המאוחרות ותחילת שנות ה-1990, המונח כבר היה בשימוש נרחב.[11] גם פעילי אנטי-גזענות בשטח וגם אקדמאים ביקשו להרחיב את ההבנה של גזע מעבר לדיכוטומיה של שחור-לבן שרווחה אז.[12]
על פי האקטיביסטית לורטה רוס, המונח "women of color" (נשים של צבע) הוכנס ללקסיקון האקטיביזם בשנת 1977, בכנס הנשים הלאומי (אנ'), שנערך בתמיכתו של הנשיא ג'ימי קרטר, ובראשותה של בלה אבצוג. לדבריה, במסמך הפעולה של הכנס, שהיה בן יותר מ-200 עמודים, כלל פחות משלושה עמודים של תוכנית פעולה למען נשים שחורות. המשלחת השחורה לכנס הקימה קבוצת פעולה מתנגדת, והציעה תוכנית חלופית, מורחבת. בהמהלך התגלגלות אירועים אלה, קבוצות נשים ממיעוטים אחרים, כמו הלטינות, ביקשו גם להיות חלק מתוכנית הפעולה, וכך הורחבה התוכנית ונקראה "תוכנית הפעולה למען נשים של צבע".[13]
משמעות פוליטית
על פי סטיבן סאריס, יש בארצות הברית יש שתי חלוקות גזעיות רווחות. הראשונה היא "שחור-לבן", אותה הוא מתאר כ"בעיקרון אנטי-שחורים". החלוקה הגזענית השנייה היא "בין לבנים לבין כל אחד אחר", כאשר "לבנים" מפורשים באופן צר מאוד, וכל מי שאינו לבן הוא "אדם של צבע".[14] מכיוון שהמונח "אנשים של צבע" כולל הרבה אנשים שונים מאוד זה מזה, והמשותף ביניהם הוא רק ההבחנה המופעלת עליהם שהם אינם לבנים, הקיטלוג הזה מושך תשומת לב לתפקיד המרכזי של הגזעה בארצות הברית. ג'וזף טומן טוען כי המונח "אנשים של צבע" הוא אטרקטיבי כי הוא מאחד קבוצות אתניות וגזעיות לכדי קולקטיב תוך הזדהות.[15]
השימוש במונח "people of color" - שעם העלייה בשימוש במדיה החברתית התפשט מארצות הברית לשאר העולם - מקושר לעיתים קרובות עם תנועות למען צדק חברתי.[16] סלוודור וידאל-אורטיז סיכם את המשמעות של המונח בספרו The Encyclopedia of Race, Ethnicity and Society: "אנשים של צבע מציע שקיימים יחסים חברתיים בין קבוצות מיעוט אתניות וגזעיות... זהו מונח שהשימוש בו הוא בעיקר מחוץ למעגלים אקדמיים מסורתיים, לעיתים קרובות במסגרות אקטיביסטיות, אבל הוא אט-אט מחליף את השימוש במונחים כמו מיעוטים אתניים או גזעיים... בארצות הברית במיוחד, יש למונח קו-מסלול ברור – מהמונחים הפוגעניים כמו כושים, לצבעוניים, לאנשים של צבע... אנשים של צבע הוא מונח פוליטי, אך הוא גם מונח המאפשר זהות יותר מורכבת עבור האינדיבידואל – זהות יחסית שבהשתנות תמידית."[17]
עם זאת, המינוח כבר מצא את דרכו למיינסטרים, ומדריכי כתיבה, ביניהם American Heritage Guide to Contemporary Usage and Style,[18] ומדריך הסגנון של בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד,[19] ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה[20] ממליצים על השימוש במונח "people of color" על פני חלופות אחרות. שלא כמו "צבעוני" ("colored"), אשר מתייחס רק לשחורים (בארצות הברית - בדרום אפריקה, למשל, השימוש הוא עדיין לאנשים ממוצא מעורב), ונחשב בדרך כלל כפוגעני, "אדם של צבע", על גרסאותיו, מתייחס לכלל העמים הלא-אירופיים – לעיתים קרובות עם הרעיון שיש בסיס לסולידריות פוליטית ביניהם – ו"כמעט תמיד נחשב כמונח של גאווה וכבוד".