אנשיל פפר

פפר נולד במנצ'סטר שבבריטניה למשפחה יהודית, הבכור מבין ששת ילדיהם של דוד, יבואן רהיטים, ומרים (לבית טננבאום), מזכירה רפואית. הוא קיבל השכלה פורמלית בבית ספר יהודי. בשנת 1981 עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בירושלים, בה עשה אביו הסבה לתחום המחשבים. פפר גדל בבית שבו היה לספרות מקום מיוחד, והעביר שעות רבות בקריאת ספרים^[1].

הוא התחנך בבית הספר היסודי של רשת החינוך "חורב", ולאחר מכן בישיבה התיכונית של הרשת בירושלים. לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי בגולני, חזר ללמוד הוראה ורבנות בישיבת מעלה אדומים, אך לא סיים את ההסמכה לרבנות, והחל לעבוד במשרה חלקית ככתב לענייני חרדים במקומון הירושלמי "כל העיר" בירושלים. במקביל, שימש כמחנך ומורה לתנ"ך ולתלמוד בתיכון המדעי "מוריה". לאחר שנה החליט לעזוב את מקצוע ההוראה, בשל תחושתו שקיים מרוץ נגד הזמן בבתי הספר, שלא מאפשר התקדמות עם התלמידים.

פפר שימש במגוון תפקידי עריכה וכתיבה בעיתונות הישראלית. ככתב ב"כל העיר", עבר לסקר את תחום החינוך, ופרסם טור מזדמן בשם "סרג'נט פפר" אותו כתב כששהה במילואים, וכן טור קבוע "בס"ד" שעסק בחברה החרדית. פרסם כתבות בנושאים אלו גם במגזינים העין השביעית וארץ אחרת^[2][3][4].

בתחילת 2002 כיהן תקופה קצרה ככתב "הארץ" לענייני חרדים. ביולי אותה שנה מונה לעורך "כל העיר", מינוי שעורר הד תקשורתי והתנגדות מצד פעילי שמאל אשר ראו בו אז "צעיר דתי שידוע בנטייתו הימנית" ואף איימו בהחרמת העיתון^[5][6]. לאחר כשנה עזב את "כל העיר" ובסוף שנת 2003 חזר לכתוב ב"הארץ" ככתב לענייני חינוך.

ב-2004 שימש מספר חודשים כסגן עורך העיתון "ג'רוזלם פוסט"^[7]. באותה שנה הוציא לאור את ספרו המשותף עם ניצן חן: "מרן - עובדיה יוסף. הביוגרפיה"^[8].

במרץ 2005 מונה לעורך החדשות בעיתון "מקור ראשון", כחלק מהמאמץ של איש העסקים שלמה בן צבי למתג מחדש את העיתון. בהמשך עבר לשמש ככתב חדשות בכיר ופרשן בעיתון, וכבעל טור ביקורת ספרים, ביקורת יין וביקורת התקשורת. בתחילת 2006, הצטרף כרכז הכתבים לחינמון "ישראלי" שבבעלותו של בן צבי. במרץ אותה שנה התפטר מתפקידיו בשני העיתונים.

בתחילת 2007 חזר ל"הארץ" ככתב לענייני העולם היהודי. במשך תקופה קצרה שימש כשליח העיתון ללונדון. בתחילת 2009 מונה לכתב העיתון לענייני צבא וביטחון, ובין היתר כתב סדרת כתבות שעקבה אחר פלוגת טירונים בחטיבת גולני^[9]. לאחר מכן שימש גם כשליח לסיקור אירועים בינלאומיים, כולל במדינות אויב, אליהן נכנס עם דרכונו הבריטי^[10]. בין היתר סיקר את מתקפת הטרור בבית חב"ד בשנת 2008 במומבאי, את מלחמת רוסיה-גאורגיה, ואת שפעת החזירים במקסיקו. היה הכתב הישראלי הראשון שדיווח מקהיר על המהומות במצרים, וניסה לאזן את הדיווחים בתקשורת הישראלית על השקפות אנטי-ישראליות של המפגינים^[11]. בסוף שנת 2011 עבר לכתוב בעיקר עבור המהדורה הדיגיטלית "Haaretz.com" באנגלית, ובמרץ 2012 שימש כשליח "הארץ" לבריטניה.

מאז שנת 2007 הוא מפרסם טור שבועי במהדורה האנגלית של "הארץ", המסקר את יהדות התפוצות תחת הכותרת "ירושלים ובבל" (Jerusalem & Babylon), ושעבורו זכה בשנת 2010 באות הוקרה מטעם ארגון בני ברית, המוענק לאישים שפעלו למען העם היהודי ולמען מדינת ישראל^[12].

בנוסף לעבודתו העיתונאית מרבה פפר לפרסם ב"הארץ" מאמרי דעה בנושאים מגוונים, כגון העלאת יהודי הפלשמורה^[13] ועתיד הציונות^[14]. במאמר אישי שכתב לאחר פרסום החשדות להטרדה מינית שיוחסו לרבו, הרב מרדכי אלון, התריע על הסכנה שבהתחברות יתר לכריזמה של רבנים ואנשי חינוך^[15]. בשנת 2018 יצאה ביוגרפיה באנגלית שחיבר על בנימין נתניהו.

היה נשוי לרחל (לבית הדני), ולהם ארבעה ילדים משותפים. אב לבן ממערכת יחסים שנייה.

• אנשיל פפר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מאמרי אנשיל פפר, באתר "הארץ"
• העיתונאי שבא מההוראה, שיעור חופשי, גיליון 60, תשרי תשס"ד, באתר הסתדרות המורים בישראל
• רשימת מאמרי עיתונות מאת אנשיל פפר במפתח העיתונות היומית של ספריית בית אריאלה