אנדרטת הרמן

האנדרטה נבנתה על רקע האירועים הפוליטיים בגרמניה של המאה ה-19. כתגובה להפסדים חוזרים ונשנים מול הצרפתים ולאור הפירוד בין מדינות גרמניה השונות, הגרמנים החלו בתהליך של חזרה לגרמניה העתיקה כמקור לגאווה לאומית. הניסיון להחזיר את הגאווה הלאומית בא לידי ביטוי במספר אנדרטאות ברחבי גרמניה, ביניהם מקדש ולהאלה ליד רגנסבורג ופסלו של ארמיניוס. האנדרטה לא הושלמה עד לאחר מלחמת צרפת–פרוסיה ואיחוד רוב גרמניה בשנת 1871 תחת ביסמרק, כך שהיא מהווה גם סמל לגרמניה המתחדשת.

באופן אירוני, ארמיניוס הוא שם בלטינית שראש השבט סיגל לעצמו בתקופה ששירת בצבא הרומי. שמו הגרמאני המקורי אינו ידוע. רק מאוחר יותר בהיסטוריה הוא קיבל את השם הגרמני - הרמן.

תכנון הפסל על ידי ארנסט פון בנדל החל ב-1819. הבנייה החלה בשנת 1841 אך הושלמה רק ב-1864 בעזרת תקציב נוסף שהועבר מפרוסיה, והועמד ביער טויטובורג בשנת 1875 לאחר הניצחון על צרפת וכינון קיסרות גרמניה.

לאנדרטה שני חלקים עיקריים:

1. מבנה הבסיס, הבנוי מאבן חול מקומית אשר הובאה משתי מחצבות פתוחות באזור.
2. הפסל, הבנוי על שלד ברזל שאליו חוברו 200 לוחות נחושת. בניית האנדרטה נמשכה 37 שנים. הקמת בסיס האבן החלה בשנת 1838 והסתיימה בשנת 1846. העבודה על שלד הברזל של הפסל הסתיימה בשנת 1862 והתקנת לוחות הנחושת ויצירת הדמות נמשכו עד 1875.

• גובה הבסיס: 27.16 מטר
• גובה הפסל עד קצה החרב: 24.82 מטר
• גובה הפסל עד קצה הקסדה: 16.06 מטר
• אורך החרב: 7 מטר
• גובה המגן: 10 מטר
• גובה כולל של האנדרטה: 53.44 מטר
• משקל כל פלטת נחושת: 2-3 ק"ג
• עובי כל פלטת נחושת: 2-3 מ"מ
• משקל החרב: 550 ק"ג
• משקל המגן: 1150 ק"ג
• משקל הפסל: 11,850 ק"ג

האנדרטה היא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בגרמניה ופוקדים אותה למעלה מ-130,000 מבקרים בשנה. ניתן לטפס על בסיס האנדרטה עד לגובה בו הפסל עומד ומשם להשקיף לנוף המיוער.

אנדרטה דומה (אנ') נמצאת בעיירה ניו-אולם במינסוטה שיושבה על ידי מהגרים גרמנים.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנדרטת הרמן

• אתר האינטרנט הרשמי של אנדרטת הרמן (בגרמנית)