אמנות התחריט

החל מראשית המאה ה-20 החל הרמן שטרוק להתפרסם כאמן תחריט בגרמניה. הוא הציג דרך קבע ב"זֵצֵסְיוֹן הברלינאי" בברלין ועבודותיו נרכשות ל"מוזיאון הברלינאי לתחריטי נחושת" (1901). בנוסף, הוא הופך לחבר ב-"חברה המלכותית של אמני התחריט וההדפס בלונדון" (1902) ופרסם שני קובצי הדפסים (1901, 1904). במקביל הוא החל להורות הדפס לאמנים שונים בסטודיו שלו. על תלמידיו בתקופה זו נמנו יעקב שטיינהרדט ולודוויג מיידנר. באותה עת גם אמנים רבים נעזרו בידיעותיו של שטרוק בתחום זה ובהם מקס ליברמן, לסר אורי ואחרים.

ספרו של שטרוק "אמנות התחריט" בשנת 1908, שימש לאמנים רבים טקסט לימודי מעשי לטכניקות ההדפס השונות ובהן תחריט, הדפס אבן וחיתוך עץ. בנוסף, שימש הספר כאמצעי חשיפה לאמנות ההדפס, שהפך בתקופה זו למדיום פופולרי. לצד ההסבר הטכני כלל הספר שפע של רפרודוקציות, שהדגימו את שיטות ההדפס השוות. לצד אמנים קאנונים, כאנדראה מנטניה, רמברנדט ופרנסיסקו דה גויה, שולבו בו אמנים מודרניים כאדואר מאנה, ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, יוזף ישראלס, לוביס קורינת ואחרים.

בנוסף לרפרודוקציות צורפו למהדורות השונות מספר עותקים של הדפסים, שהודפסו מן הגלופות המקוריות. אלו אפשרו לקורא מגע ישיר עם הדפס ועם מאפייניו. במהדורה הראשונה צורפו הדפסים מאת מקס ליברמן, נוף מאת אדוורד מונק, הדפס מאת אנראה זורן (Zorn) ופאול באום (Paul Baum). במהדורה השלישית (1920) צורפו לספר הדפסי האבן "דיוקן יהודי זקן מיפו" מאת שטרוק והדפס מאת מקס סלבוגות (Max Slevogt). בנוסף, צורפו עותקים של תחריטים מאת פאול באום, האנס מייד (Hans Meid), מקס ליברמן ואדוארד מונק. לעומת זאת, למהדורה של שנת 1923 צירף קסירר ארבעה הדפסים מקוריים ובהם הדפס-אבן של אוסקר קוקושקה, תצריב של מקס ליברמן, דיוקן של מארק שאגאל שיצר שטרוק וחיתוך-עץ מאת ארנסט ברלך.

הוצאתו לאור של הספר הייתה חלק מגל של פרסומים בנושא ההדפס האמנותי בגרמניה. לצדו ראו עוד ספרי הדרכה של וולטר זיגלר (Ziegler,‏ 1901), של מארק רוזנברג (Rosenberg, ‏ 1907) ושל פרסיג (Preisseg,‏ 1909). בעקבות הפופולריות של הספר, שנבעה מפנייתו לקהל האמנים ולציבור הרחב גם יחד, הודפס הספר בארבע מהדורות נוספות בין השנים 1912–1923, והוא ביסס את מעמדו של שטרוק כאמן מוביל בתחום ההדפס.

פאול קסירר (Paul Cassirer), המוציא לאור של הספר, היה אספן, סוחר אמנות ובעל גלריה, שהיה קשור אל חוגי האמנות האוונגרדית בגרמניה ובוינה. ייתכן כי משום כך הייתה הוצאתו לאור של ספר יקר כל כך להפקה מהלך טבעי בעבורו, בייחוד על רקע העובדה שהיה זה אחד מן הספרים הראשונים שהוציא, לאחר פירוק השותפות עם בן דודו ברונו קסירר בשנה זו.

מדיה וקבצים בנושא אמנות התחריט בוויקישיתוף

• אמנות התחריט (1920) באתר "The Internet Archive" (בגרמנית)