אמירה הס

נולדה בשם אמירה עינצי-ברזאני לסלימה וחיים יצחק יהודה בבגדאד שבעיראק במשפחה אמידה בת שבעה ילדים.מצד אימה הייתה בת למשפחת בית-אדוני, שושלת של מקובלים ומשוררים, בהם אסנת התנאית (1590–1670).היא נמנית עם צאצאיו של המשורר חכם הרון ברזאני.בשנת 1951 עלתה לישראל עם הוריה ואחיה, ובתחילה גרה משפחתה במעברת יקנעם. משפחתה עברתה את שמה לבר-חיים. בגיל 12 עברה עם משפחתה לירושלים.היא סיימה את בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג כלבורנטית, שירתה בצה"ל בחיל הרפואה, אולם שוחררה מן השירות בשל נישואיה ביולי 1972 למדבב עזרא הס, יליד גרמניה.למדה קורסים בערבית באוניברסיטה.הופיעה בכמה הצגות בתיאטרון הקהילתי בקראוון ובתיאטרון החאן.

הס נחשבה לאחת המשוררות המייצגות ביותר של המזרחיות ושל פמיניזם מזרחי.

בשנת 1984 הופיע ספרה הראשון, "וירח נוטף שגעון", שזיכה אותה בפרס לוריא.

שיריה מופיעים בכתבי עת ספרותיים: עיתון 77, מאזנים, הכיוון מזרח, אפיריון, ביטאון שירה, המוסך ועוד. הם גם הופיעו בעיתונים שונים ואחדים אף תורגמו לשפות זרות, ביניהן אנגלית, גרמנית, יוונית, ספרדית ורוסית.

בנוסף, הס הציגה את ציוריה בשתי תערוכות ציור, האחת בגלריה עמליה ארבל והאחרת בגלריה אנתיאה שבירושלים.בעלה נפטר ב-2010.

אמירה הס נפטרה ב-1 בדצמבר 2023 בירושלים, בגיל 80, לאחר מאבק במחלת הסרטן,^[1] והובאה לקבורה בהר המנוחות.^[2] הותירה אחריה שתי בנות ושלושה נכדים.

• 1984, פרס לוריא לספרי ביכורים על וירח נוטף שגעון
• 2005, פרס ראש הממשלה ליצירה
• 2015, פרס יהודה עמיחי על ספרה כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות^[3]

• וירח נוטף שגעון: שירים (עם עובד, תשמ"ה 1984)
• שני סוסים על קו האור: שירים (עם עובד, תשמ"ז 1987)
• רק במקום של הגן: דיאלוג שירי ואלתורים על התנ"ך / המשוררים – מרים איתן, אמירה הס, שמעון שלוש (ירון גולן, 1992)
• בולע האינפורמציה, שירים, (ביתן, תשנ"ג 1993)
• יובל, שירים, (כרמל, תשנ"ט 1998)
• אין אישה ממש בישראל: שירים (הוצאת כתר, 2003)
• הבולימיה של הנשמה: שירים (הליקון, תשס"ז, 2007)
• כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות: שירים (הוצאת עם עובד, תשע״ד, 2014)
• לוציפר אהובי: פואמה (הוצאת גמא, 2013)
• גלעד בלבי: שירים (הוצאת גמא, 2016)
• ספר המזלות של אמירה (הוצאת עם עובד, 2018)
• צער האהבות הכלואות (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021)^[4]
• אם יבוא החסד: מקטעי זיכרונותי בפרוזה ובשירה (הוצאת גמא, 2021)
• הפנים שלי אוקיינוס, לקט שירים (ביטאון שירה – הוצאה לאור, תשפ״ג 2022)

• אמירה הס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אמירה הס, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• אמירה הס, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• אמירה הס, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הבלוג של אמירה הס, באתר "בננות"
• "ילדה תמהונית, מוזרה, נקודה אבודה", חדשות, 29 בינואר 1987
• אלמוג בהר, הדמעות, כתב הברייל של הנשמה, באתר הארץ, 29 במרץ 2007
• אלמוג בהר, הַמֵּתִים הֲכִי חַיִּים שֶׁאֶפְשָׁר לְדַמְיֵן - אלמוג בהר על שירתה של אמירה הס, באתר "העוקץ", 1 באוגוסט 2012
• נועה לימונה, המשוררת אמירה הס: מי אמר שאצל המזרחים היה קיפוח? הייתי קוראת לזה שינוי, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2015
• יעקב בר-און, ‏המוזה לא שותקת: אמירה הס משחררת את חרצובות לשונה, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2016
• עידן צבעוני, תראו כמה היא קורנת, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2018
• יותם ראובני, "ספר המזלות של אמירה": אין גבול לכושר הדמיון של אמירה הס, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
• אלמוג בהר, אמירה בת סלימה, סיפור המתכתב עם שירה של אמירה הס| פרק א' | פרק ב' | באתר במה חדשה
• אנשים פרחים, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
• איתמר זהר, המשוררת אמירה הס מתה בגיל 80, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2023
• אילן שיינפלד, לפני אמירה הס, איש לא העז לכתוב כך על מורכבות הזהות המינית. פרידה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2023
• מתי שמואלוף, מקוננת חסרת עיניים: פרידה מאמירה הס, באתר "העוקץ", 3 בדצמבר 2023
• אמירה הס, דף שער בספרייה הלאומית
• אמירה הס, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מכּתביה:

• אמירה הס באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
• שירים, עתון 77, גיליון 309–310, אפריל-מאי 2006
• אישיות שאינה בנויה להתאים למציאות הזאת, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2005 - שירים של אמירה הס
• האגו שלך דהר לשחקים, באתר ynet, 7 בפברואר 2010
• הַיּוֹם נוֹלָדִים עַל הַסַּכִּין, באתר הארץ, 19 במאי 2017
• הבוקר דווקא קמתי בהרגשה שתודה לאל. אני בת מזל שחוויתי אוהל. מעברה, באתר הארץ, 25 ביוני 2018
• שיר: מה מוצאי ומקורי?, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2019
• מקטעי זיכרונותי בפרוזה ובשירה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2021