אל תרחק
אַל תִּרְחַק הוא כותר קובץ שיריה של המשוררת הישראלית זלדה. ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב (כשאר קובצי שירתה) בשנת תשל"ד (1974).
 | |
| כריכת אל תרחק, באסופת שלושה קבצים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | זלדה |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | שירה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך הוצאה | 1974 |
| מספר עמודים | 42 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002167003, 003565865 |
נושאי הקובץ הם געגועים עמוקים לבן הזוג שהלך לעולמו, מבעים של אמונה ודבקות באלוהים, וחוויית הקיום האנושי, המעורבת, שחושך ואור משמשים בה בערבוביה, מלאת סבל ותלאות יחד עם תחושת יופי נשגב. הלשון השירית עורכת שימושים ומטפורות משברי פסוקים מהתנ"ך ואמרות חז"ל, ובסגנון הפיוט העברי וסידור התפילה היהודי.
שירים
הקובץ כולל את השירים:
|
|
|
|
|
|
תכנים ואמירות
כל הלילה בכיתי
נושאי השיר הם הדבקות באלוהים באמצעות היופי הנשגב שקים בעולם-עולמו, ולמולה תודעת המוות, השתיים העומדות כביכול בסתירה מכאיבה הן נושא הרהוריה ותפילתה של המשוררת בליל נדודים. יש בשיר בקשה למוות, שכאשר יבוא, יהיה ללא סבל, וגם לשוכני "עפר" תהיה מנוחה מהותית; בקשתה זו - "הפלתי את תחנוני" - היא כלל אנושית ואישית בכפיפה אחת. אולם, עם הקשה באשר לתקופת המוות, בין לבין השורות, ממאנת המשוררת לקבל את מותה, ככל בני אנוש, שיבוא, כרוך בפרידה - "להפרד מיֹפים" - של הדברים בעולם החיים, כאשר תילקח ממנה האפשרות לחוות את אהבת ה' באמצעותם, ונשמתה תשכון בעולם אחר. השיר מתחיל במילים: "כל הלילה בכיתי / ריבונו של עולם / אולי יש מוות שאין בו אלימות / מוות שדומה לפרח".
לקריאה נוספת
- אברהם שגיא, בין "לכל איש יש שם" ל"שמי הוא שם תורמי" : זלדה ויהודה עמיחי על דרכי עיצובה של הזהות, ראשית, 1, תשס"ט, עמ' 358-325.
קישורים חיצוניים
- אסתר אטינגר, זלדה, שושנה שחורה (על אל תרחק), באתר text
- רויטל שנור, שירת חייה - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2004
- אל תרחק, באתר OCLC (באנגלית)