אלקטרוניקה (סוגה מוזיקלית)

המונח "אלקטרוניקה" החל להיות להופיע בהקשר למוזיקה כבר ב-1983, כאשר נערך באותה תקופה פסטיבל אלקטרוניקה בריטי,^[3][4][5] אך היה יותר נודע כ-"מוזיקת דאנס אלקטרונית". המונח אפילו הופיע בשמה של חברת התקליטים ניו אלקטרוניקה (New Electronica).

בין אמני האלקטרוניקה, שלימים יצליחו מסחרית, החלו להקליט בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 תקליטי אלקטרונים, ניתן למנות את הפרודיג'י, פאטבוי סלים, דאפט פאנק, The Chemical Brothers‏, The Crystal Method (אנ'), מובי, אנדרוורלד ופיית'לס.^[6]

בסביבות אמצע שנות ה-90, עם הצלחתו של הז'אנר המוזיקלי ביג ביט, שהשתמשו בין היתר הלהקות The Chemical Brothers והפרודיג'י, ועורר את תשומת הלב של אמני מיינסטרים, בין היתר של מדונה בשיתוף הפעולה שלה עם וויליאם אורביט באלבומה השביעי, Ray of Light‏,^[7] והזמרת האוסטרלית, דני מינוג עם אלבומה השלישי, Girl‏. מתקופה זו, החלו להפיק את המוזיקה בתקציב גבוה יותר ובאיכות טכנית טובה יותר. חברות התקליטים הגדולות בתקופה ו-MTV טענו שז'אנר זה הוא "הדבר הגדול הבא".^[8]

על פי מאמר שפורסם בבילבורד ב-1997, "החיבור בין קהילת המועדונים וחברות התקליטים העצמאיות" גרם לפיתוח והופעתו של האלקטרוניקה במיינסטרים.^[9]

ב-1997, תעשיית המוזיקה המרכזית בצפון אמריקה אימצה במידת מה את המונח "אלקטרוניקה" כמונח גג לכלל סגנונות המוזיקה האלקטרונית מבוססי הדאנס עם פוטנציאל משיכה למוזיקת הפופ, ללא קשר לשאלה האם קשור לחברות תקליטים עצמאיות שפתחו מועדון לילה מחתרתי ולסצנת הרייב,^[9][10] או להפקות ענק של חברות תקליטים גדולות ששווקו לקהל המיינסטרים כחלופה ראויה מבחינה מסחרית למוזיקת רוק אלטרנטיבי.^[11] עם זאת, AllMusic שבסיסה בארצות הברית עדיין מסווגת את האלקטרוניקה כז'אנר ברמה העליונה, ומציינת שהיא כוללת גרובים הניתנים לריקוד, כמו כן מוזיקה לאוזניות ואזורי צ'יל אאוט.^[12]

בחלקים אחרים של העולם, במיוחד בבריטניה, המונח "אלקטרוניקה" הוא גם מונח רחב, אך מזוהה בעיקר עם מוזיקה שאינה מוכוונת לדאנס, כולל סגנונות ניסיוניים יחסית של האזנה למוזיקה אלקטרונית.

מוזיקת אלקטרוניקה הופיעה רבות בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, בעיקר עבור סרטוני פרסומת בטלוויזיה, בין היתר של מכוניות ומשחקי וידאו.^[13]