אלן דייוויס

דייוויס נולד בלוטון שבמחוז אסקס. את שנות ילדותו בילה בצ'ינגפורד שבלונדון. אמו מתה מלוקמיה כשהיה בן שש, ואביו גידל אותו.^[2]

הוא למד בבית הספר סטייפלס רואד בלוטון, ואחר כך בבית הספר העצמאי "בנקרופטס סקול" בוודפורד גרין, שם עבר את בחינות ה-O-Levels. בהמשך למד בקולג' בלוטון, ועבר בחינות O-Levels נוספות ובחינות A-Levels (בתקשורת ובלימודי תיאטרון). ב-1988 סיים תואר בדרמה ובלימודי תיאטרון באוניברסיטת קנט.^[3] ב-2003 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה.^[4]

סטנדאפ

ב-1988 החל דייוויס להופיע במופע סטנד-אפ במועדון מפלגת הלייבור בויטסטבייל. ב-1991 זכה לתואר הקומיקאי הצעיר הטוב ביותר מטעם מגזין Time Out. הוא המשיך להופיע ברחבי בריטניה ואוסטרליה, וב-1994 זכה בפרס המבקרים של פסטיבל אדינבורו. ב-1995 יצא לאור המופע על גבי קלטות וידאו וקלטות אודיו בשם "Alan Davies Live at the Lyric" בהקלטה בתיאטרון ליריק, כחלק מעונת הפרינג' באוקטובר 1994.

גרסה של המופע "Urban Trauma" שהוצג בתיאטרון הדוכסית בווסט אנד ובסיבוב הופעות בבריטניה ובאוסטרליה שודר ב-1998 בערוץ BBC One.

ב-2012 העלה דייוויס מופע חדש בשם "Life is Pain" (החיים הם כאב). שם המופע נלקח ממשפט ששמע מילדה בת שש שענתה לאמה אחרי שנזפה בה. דייוויס אמר "זה ממש הצחיק אותי". המופע שודר בערוץ הטלוויזיה "דייב".^[5]

רדיו וטלוויזיה

ב-1994 וב-1995 הגיש דייוויס את תוכנית הרדיו "Alan's Big One", ובהמשך בתוכנית הטיולים "One for the Road" של ערוץ 4. בין השנים 1997 ו-2004 שיחק דייוויס בדמות הראשית בסדרה "ג'ונתן קריק" בתפקיד קוסם ומתכנן קסמים, שבשעות הפנאי עוזר בפענוח פשעים. הסדרה זכתה בפרס באפט"א לטלוויזיה, ובזכותה זכה דייוויס להכרה של הקהל הרחב.

בתחילת שנת 2009 שודר פרק ספיישל של "ג'ונתן קריק" בשם "האיש המגחך" ברשת ה-BBC. דייוויס חזר לגלם את הדמות בחג הפסחא של 2010 בפרק בשם "The Judas Tree". ב-2013 שוב שודר בחג הפסחא פרק ספיישל בשם "The Clue of the Savant's Thumb". בראיון סיפר דייוויס שמתוכננים שלושה פרקי ספיישל נוספים בסדרה.

דייוויס היה שותף לכתיבה וכיכב בסיטקום רדיופוני בשם "המופע של אלן דייוויס" ששודר ב-1998. קלטות של התוכנית הופקו והופצו על ידי ה-BBC, ופרקים מהתוכנית שודרו בערוץ הרדיו הדיגיטלי BBC7. ב-1998 וב-2000 הופיע בתפקיד ראסל בויד בקומדיה "A Many Splintered Thing".^[6]

ב-2001 שיחק דייוויס בתפקיד רוברט גוסג' בדרמה הקומית "בוב ורוז" על אודות בחור גיי שמתאהב באישה. על תפקיד זה זכה דייוויס בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הטלוויזיה של מונטה קרלו. עוד הופיע בתפקיד הכלב ג'ק בסיטקום הרדיופוני "About a Dog". ב-2003 הופיע דייוויס בתוכנית "טופ גיר" במרוץ "כוכב במכונית במחיר סביר" אותו סיים בזמן של 1:54. בתקופה מאמצע שנות התשעים של המאה העשרים עד 2002 השתתף דייוויס בפרסומות של חברת "Abbey National".

ב-2004 קיבל דייוויס תפקיד פחות קומי בדמות הבריסטר הנרי פרמר, בסדרת הדרמה של ITV "הפרקליט", למשך שתי עונות. תפקידי דרמה נוספים שלו היו ב-2008 בפרק בסדרה "מיס מארפל", בסרט הטלוויזיה "The Good Housekeeping Guide" (ב-2006 בערוץ BBC One), בסרט "Roman Road" (של ITV ב-2004), ובסדרה "מלון בבילון" (ב-2008).

ב-2002 השתתף בתוכנית "100 הבריטים הגדולים" של ה-BBC והעלה טיעונים בזכות היותו של ג'ון לנון הבריטי הגדול בכל הזמנים. ב-2007 כיכב דייוויס בפרק השני של הסדרה התיעודית "You Don't Know You're Born" ובתוכנית הרדיו "The Unbelievable Truth".

דייוויס הופיע בפרק בתוכנית המדע "Horizon" של ה-BBC בה ניסה פרופ' מרכוס דו סוטוי להסביר לו נושאים במחשבה מתמטיקה מתמטית. התוכנית שודרה ב-31 במרץ 2009. הוא השתתף בפעם השנייה בתוכנית "Horizon" בנובמבר 2009, שבה השתתף גם דו סוטוי כמרצה אורח.

ב-16 במאי 2010 הופיע דייוויס בפרק "Your Sudden Death Question" מתוך הסדרה "המפקח לואיס" בדמות מרכוס ריצ'רד, מנהל תחרות בקולג' באוקספורד. בספטמבר 2010 החל להגיש תוכנית תיעודית בערוץ 4 בשם "Alan Davies' Teenage Revolution" המבוססת בחלקה על ספרו האוטוביוגרפי "My Favourite People and Me, 1978-88".^[7]

בספטמבר 2010 כיכב דייוויס בתפקיד שף בסדרה הקומית "Whites" של ה-BBC. הסדרה בוטלה אחרי העונה הראשונה, כנראה בגלל קיצוצים שנערכו ב-BBC בגלל הפחתת תשלומי האגרה.^[8]

באפריל 2011 הופיע דייוויס כאורח בתוכנית האירוח "A Quiet Word With ....".^[9] עוד ב-2011 השתתף כשופט בתחרות הכישרונות "Show Me The Funny" של ITV למציאת סטנדאפיסטים חדשים.

בספטמבר 2012 הופיע דייוויס לראשונה בשעשועון "Big Fat Quiz" של ערוץ 4, וזכה במקום הראשון יחד עם פיל ג'ופיטוס.

בפברואר 2014 הנחה דייוויס את התוכנית "Alan Davies Après-Ski" בערוץ BBC Two, שעסקה בכמה מרגעי השיא של אולימפיאדת החורף ב-2014. הוא גם אירח את הפודקאסט "Brazilian Banter" יחד עם טום ודום. המופע העלה מבט סאטירי על גביע העולם בכדורגל של שנת 2014 בברזיל.^[10]

מאז 2014 הוא מנחה את התוכנית "The Dog Rescuers" עבור ערוץ 5, ומגיש את התוכנית "Alan Davies: As Yet Untitled" בערוץ דייב.

QI

דייוויס משתתף בחבר צוות קבוע בשעשועון "Qi" של ערוץ BBC Two שהנחה סטיבן פריי מ-2003 עד 2015, ואחר כך בהנחיית סנדי טוקסוויג. הוא השתתף כמעט בכל פרקי הסדרה פרט לפרק בעונה D בו הופיע רק בתחילת התוכנית בהקלטה מראש, מכיוון שבאותו זמן היה בפריז במשחק הגמר של ליגת האלופות.^[11] הוא גם לא הופיע בפרק "קומיק ריליף" של שנת 2011.

בספטמבר 2009 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של דייוויס "Favourite People and Me, 1978-88" בהוצאת מייקל ג'וזף (ספרי פינגווין).^[12] האנשים המועדפים שמופיעים בכותרת הספר כוללים את אנטון צ'כוב, ג'ון בלושי, בארי שין, מרגרט תאצ'ר ("רק במשך כמה ימים"), ג'ון מקנרו וסטארסקי והאץ'. עוד מוזכר בספר מועדון הכדורגל ארסנל שאותו דייוויס אוהד. הספר יצא לאור בכריכה רכה בשם "Rebel Without A Clue: How the 80s Made Me".

ב-13 בינואר 2007 התחתן דייוויס עם הסופרת קייטי מסקל. השניים נפגשו ב-2005 מאחורי הקלעים של התוכנית QI.^[13] לבני הזוג יש שלושה ילדים.^[14]

המופעים "Urban Trauma" (מ-1998) ו-"Life is Pain" (מ-2013) הופצו על גבי DVD.

מדיה וקבצים בנושא אלן דייוויס בוויקישיתוף

• אלן דייוויס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אלן דייוויס, ברשת החברתית Goodreads
• אלן דייוויס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אלן דייוויס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אלן דייוויס, באתר Songkick (באנגלית)