אליס פרקר

אליס פרקר הייתה אשתו של ג'ון פרקר, דייג מהעיירה סיילם. הם גרו בבית שכור באזור החוף של נמל סיילם בחצי האי סיילם נק, ככל הנראה באזור שבו נמצאת כיום תחנת הכוח של סיילם הרבור.^[1]

באמצע חודש מאי בשנת 1692 מרי וורן, משרתת בבית משפחת פרוקטור, הואשמה בכשפים ונשלחה למעצר. וורן האשימה את אליס פרקר ואן פודאטור במעשי כישוף וטענה כי השתיים ביקרו אותה בכלא והביאו עמן בובות בצורת בני אדם על מנת שתדקור אותן כדי לגרום סבל לאחרים. עוד טענה וורן כי אליס גילתה לה סודות על כך שהטביעה ספינה, הרגה אדם בלב ים והטביעה נער בנמל סיילם. אליס פרקר לעומת זאת, טענה כי מעולם לא החליפה מילה עם מרי וורן. אדם נוסף בשם ג'ון ווסטגייט טען כי ניסה להרגיע את זעמה של אליס כאשר שמע ויכוח בינה לבין בעלה. בעדותו סיפר שאליס דרשה ממנו לא להתערב, וכי לאחר מכן הופיעה רוח של חזיק ענק "או השטן או משהו מרושע אחר" שאליס זימנה כדי שירדוף אחריו.^[2] אדם בשם סמואל שטאק ואשתו, שרה, טענו כי אליס כישפה את בנם וגרמה לו לבעיות בריאות. אישה בשם מרגרט ג'ייקובס העידה כי ראתה את רוחה של מרי משוטטת באמצע הלילה בנורת' פילד.^[3] כומר העיירה, ניקולס נוייס השני, אף הוא העיד נגד אליס וטען כי חש שהיא אכן עוסקת בכשפים. אליס הכחישה את כל המיוחס לה ואמרה כי היא מקווה שהאדמה תפער ותבלע אותה, וביקשה רחמים מהאל.^[1]

ב-9 בספטבר 1692 הורשעה אליס פרקר במעשי כישוף יחד עם מרתה קורי, מרי איסטי, אן פודאטור, דורקס הואר ומרי ברדביורי. הואר הודה באשמה וגזר דינו נדחה, ואילו ברביורי הצליחה לברוח. ב-22 בספטמבר הוצאה אליס פרקר להורג בתלייה יחד עם עוד שבעה אנשים. הייתה זו ההוצאה להורג האחרונה במסגרת משפטי סיילם.^[2]

ב-17 באוקטובר 1710 העביר בית המשפט הכללי במסצ'וסטס חוק, לפיו "כמה מן האישומים, השיפוטים והרחמות הרכוש שנעשו, יבוטלו, ויוכרזו בטלים ומבוטלים". משפחה של אליס קיבלה 8 פאונד פיצויים.^[2]

אליס פרקר נוקתה מאשמה בשנת 2001.^[1]

• אליס פרקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)