אלבנית
האלבנית (Shqip) היא שפה השייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות, ומוכרת כשפה הרשמית באלבניה ובקוסובו.
 | |
| מדינות | אלבניה, קוסובו, סרביה, מונטנגרו, מקדוניה הצפונית, סרביה, יוון, טורקיה, איטליה ועוד מספר מדינות. |
|---|---|
| אזורים | מזרח אירופה והבלקן. |
| דוברים | כ-6,169,000 |
| שפת אם | כ-6,169,000 |
| כתב | אלפבית אלבני (מבוסס על אלפבית לטיני) |
| משפחה |
|
| לאום |  אלבניה קוסובושפה אזורית:  מונטנגרו  מקדוניה הצפונית סרביה |
| מוסד | האקדמיה למדעים של אלבניה  |
| קוד שפה | sq |
| קוד ISO 639-1 | sq |
| קוד ISO 639-2 | alb |
| קוד ISO 639-3 | sqi |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
היא מורכבת ממספר להגים שונים, ולכן יש הרואים בה משפחת שפות בפני עצמה. יותר משלושה מיליון אנשים דוברים אותה באלבניה, אך ישנן גם קבוצות דוברות בשאר ארצות הבלקן וכן מדברים בה מהגרים אלבנים באיטליה ובטורקיה.
הספר המודפס הראשון באלבנית היה מֶשַארִי, אשר נכתב בידי גּ'וּן בוּזוּקוּ והודפס בשנת 1555. בית הספר הראשון אשר למדו בו באלבנית נפתח ב-1638, כנראה בידי פרנסיסקנים. השפה הוכרה רשמית כשפה הודו-אירופית בשנות ה-50 של המאה ה-19.
יש המעריכים כי האלבנית היא אחת השפות האיליריות אשר כבר נכחדו ואשר דוברו בדרום-מערב הבלקן. יש אף המעריכים כי היא קרובת משפחה של השפה הדאקית, אשר דוברה בעבר במואסיה ובדאקיה (מחוזות בצפון הבלקן ומרכז אירופה) עד שנכחדה.
האלפבית האלבני מבוסס על הכתב הלטיני נמצא בשימוש החל משנת 1908.
תוכנית לימודים באלבנית מונהגת באלבניה ובקוסובו.
בשפה האלבנית נכתבות יצירות של הסופרים האלבנים מתגוררים באלבניה, במקדוניה הצפונית (שאיפ אמרלהו) ובקוסובו (למשל, ולי קרהודה, המתאר ביצירותיו את חיי קוסובו במאה ה-21, ועלי פודרימיה, שהיה מתגורר בקוסובו ונחשב למשורר הבולט באלבנית).
הגיית השפה וכתיבתה[1]
עיצורים
| העיצורים | ||
| הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת |
| Cc | ʦ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית |
| Çç | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה, צ' |
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| Dh/dh | ð | נהגה כהגיית דל"ת רפה, או Th קולית במלה האנגלית The |
| Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Gg | ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל |
| Gj/gj | ɟ | נהגה כהגיית גימ"ל מחונככת |
| Hh | h | נהגה כהגיית ה"א |
| Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Ll/ll | [ɫ] | נהגה כהגיית ל מוולנת (כבאנגלית) - אין מקבילה עברית |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Nj/nj | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
| c | נהגה כהגיית כ"ף מחונככת | |
| Rr | ɾ | נהגה כהגיית רי"ש לשונית |
| Rr/rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Sh/sh | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Th/th | θ | נהגה כהגיית ת"ו רפה, או Th אטומה במלה האנגלית Think |
| Vv | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Xx | ʣ | נהגה דְּזְ |
| Xh/xh | ʤ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה, ג' |
| Zz | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| Zh/zh | ʒ | נהגה כהגיית זי"ן גרושה, ז' |
תנועות
| התנועות | ||
| הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|
| Aa | [a] | נהגית כפתח |
| Ee | [ɛ] | נהגית כצירי פתוח |
| Ëë | [ə] | נהגית כהגיית שווא נע |
| Ii | [i] | נהגית כחיריק |
| Oo | [ɔ] | נהגית כ-o, כבמילה האנגלית For |
| Uu | [u] | נהגית כשורוק |
| Yy | [y] | נהגית כחיריק מעוגלת |
ישנם שני ניבים: טוֹסְק וגֵּגּ. באחדים מן הלהגים יש השפעות רבות של האיטלקית והיוונית. יש המשווים אותן ללהג של צ'אמֶריה המדובר בחלק הדרומי ביותר באלבניה וכן באזור מצומצם בצפון-מערב יוון. בזכות השפעות איטלקיות ויווניות בניבים אלו יש הרואים בהן שפות בפני עצמן, הנפרדות מהאלבנית אך שייכות לאותה המשפחה שלה - "שפות אלבניות".
חלוקת הלהגים היא כדלהלן:
- תת-קבוצה גֵּגּ:
- ניב גֵּגּ
- תת קבוצה טוֹסְק:
- ניב טוֹסְק
- ניב אַרְבֵּרֶשׁ - להג אלבני שדיברו מהגרים מאלבניה בסוף ימי הבינײם שהתיישבו בסיציליה ובדרום איטליה
- הניב הארוויניטי - להג אלבני שדיברו מהגרים מאלבניה בימי הכיבוש העות'מאני שהתיישבו בתחומי יװן
הניבים מתחלקים כך:
- בצפון אלבניה, סרביה, מונטנגרו ומקדוניה הצפונית מדובר הגֵּגּ.
- בדרום אלבניה, בקהילות ביוון, טורקיה וכן בקהילות קטנות בארצות הברית, אוקראינה ומצרים מדוברים להגי הטוֹסְק.
באלבניה נחשב נהר שקומבין כמפריד בין הניבים האלה, מצפונו-גג ומדרומו-טוסק.
האלבנית הספרותית מתבססת בעיקרה על ניב הטוֹסְק, והיא השפה הרשמית באלבניה, ואחת השפות הרשמיות בקוסובו ומקדוניה הצפונית. ההבדלים בין הגג לטוסק הם בעיקרם בתחום ההגײה ואוצר המילים. כך למשל המשפט "הבית נמצא בכפר והכפר נמצא בהרים"נאמר בטוסק: Shtëpia është në katund dhe katundi është në malואילו בגג אותו משפט הוא: Shpia âsht nâ fshat e fshati âsht nâ bjeshkבאלבנית הספרותית המשפט נכתב כך: Shtëpia është në fshat dhe fshati është në mal
המספרים באלבנית מורים בבירור על השתייכותה של הלשון למשפחה ההודו-אירופית. להלן המספרים מאחת עד עשר:
një, dy, tre, katër, pesë, gjashtë, shtatë, tetë, nëntë, dhjetë
דקדוק אלבני
הטיית פעלים
תכונה המאפיינת את השפה האלבנית היא ריבוי זמנים (מודוסים) בפעלים. אמנם הזמנים הנפוצים בשפה המדוברת הם זמן הפרפקט(עבר מושלם) המציין פעולות שהתחילו ונגמרו. זמן האימפרפקטום נפוץ בעיקר בסיפורים ובשפה כתובה. קיים גם זמן ספציפי לבקשה, כלומר זמן המציין ׳׳הלוואי שיהיה כך וכך׳׳ וגם זמן ספציפי של ׳׳הבה נעשה את זה׳׳ זמן ספציפי של תנאי, וזמן רפלקסיבי- כלומר פעולה שהדובר מבצע על עצמו- לדוגמה לשטוף זה פועל רגיל, אבל להתרחץ זה פועל שהדובר מבצע על עצמו(הדובר ׳׳מרחץ׳׳ את עצמו ומתקלח) קיימים עוד זמנים אבל הם פחות נפוצים בשפה. לחלק מהפעלים, במיוחד לפעלים שמציינים מילים בסיסיות, יש הרבה יוצאי דופן. הטיית הפעלים בזמנים מורכבים מבוססת בעיקר על שני פעלי העזר- kam (יש לי) ו-jam (מקביל ל-I AM באנגלית). אין באלבנית צורה ספציפית לשם הפועל כמו בעברית אלא בדרך כלל משתמשים בהטיית גוף ראשון יחיד (אני) בציון פעלים.
להלן הטיית הפעלים הנפוציםבזמנים השונים:
| גוף | הווה | עבר מושלם | זמן אימפרפקט | עתיד | משאלה | רפלקסיבי | תנאי(אם היה...) | זמן- ׳׳בוא נעשה את זה׳׳... |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אני (unë) | shkoj | kam shkuar | shkova | do të shkoj | shkofsha | shkohem | kisha shkuar | le te shkoj |
| את.ה (ti) | shkon | ke shkuar | shkove | do të shkosh | shkofsh | shkohesh | kishe shkuar | le të shkosh |
| הוא (ai) היא(ajo) | shkon | ka shkuar | shkoi | do të shkojë | shkoftē | shkohet | kishte shkuar | le të shkojë |
| אנחנו (ne) | shkojmë | kemi shkuar | shkuam | do të shkojnë | shkofshim | shkohemi | kishim shkuar | le të shkojmë |
| אתם.ן (ju) | shkoni | keni shkuar | shkuat | do të shkojni | shkofshi | shkoheni | kishit shkuar | le të shkoni |
| הם(ata) הן (ato) | shkojnë | kanë shkuar | shkuan | do të shkojnë | shkofshit | shkohen | kishin shkuar | le të shkojnë |
*הפועל shkohem מתאר פעולה של הגעה ושל ניווט למקום מסוים
כדי לציין שלילה, מוסיפים לפני הפועל את המילה nuk לדוגמה- unë nuk shkoj. אני לא הולך או בשפה מדוברת ובקיצור מוסיפים את האות s לפני הפועל- לדוגמה unë s'shkoj-אני לא מבין
צורת הציווי (כשמדברים ליחיד) היא השורש של הפועל- כלומר הפועל בלי הj או בלי הhem בסוף בפעלים מסוג רפלקסיבי
ללכת- shkoj לך!- shko לכו! shkoni
כדי לאסור משהו, או לבקש ממישהו להימנע ממשהו- משתמשים במילה mos ולאחר מכן בצורת הציווילך! shko אל תלך! mos shko אל תלכו mos shkoni
כדי לציין סביל מוסיפים את האות u לפני הפועל בזמן אימפרפקט
להלן טבלת פעלי עזר
| גוף | kam- יש לי בהווה | בעבר לא מושלם | בעבר מושלם |
|---|---|---|---|
| יש לי... | unë kam | unë pata | unë kam pasur |
| יש לך... | ti ke | unë pate | ti ke pasur |
| יש לו(או יש באופן כללי) | ai ka | ai pati | ai ka pasur |
| יש לה | ajo ka | ajo pati | ajo ka pasur |
| יש לנו | ne kemi | ne patëm | ne kemi pasur |
| יש לכם(או לך בצורה מנומסת) | ju keni | ju patët | ju keni pasur |
| יש להם | ata kanë | ata patën | ata kanë pasur |
| יש להן | ato kanë | ato patën | ato kanë pasur |
- כדי להגיד ציווי, לדוגמה ׳׳שלא יהיה לך׳׳ או ׳׳שיהיה לך׳׳ משתמשים במילה ki
- חלק מזמני העבר בנויים מפועל העזר למעלה
- הפועל jam הוא פועל מרכזי באלבנית והוא מקביל לפועל i am באנגלית
- להלן גם כמה פעלים יוצאי דופן הנפוצים באלבנית:
| גוף | jam | בעבר מושלם | בעבר לא מושלם | dal(לצאת) בהווה | dal בעבר מושלם | jap לתת | jap בעבר מושלם | ha לאכול | ha בעבר מושלם | ha בעבר לא מושלם |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אני... | unë jam | unë kam qenë | qeshë | unë dal | kam dalë | jap | kam dhënë | unë ha | kam ngrënë | unë hëngra |
| אתה | ti je | ti ke qenë | qe | ti dal | ke dalë | jep | ke dhënë | ti ha | ke ngrënë | ti hëngre |
| אנחנו | ne jemi | ne kemi qenë | qemë | ne dalim | kemi dalë | japim | kemi dhënë | ne hamë | kemi ngrënë | ne hëngrëm |
| אתם | ju jeni | ju keni qenë | qetë | ju dalni | keni dalë | japni | keni dhënë | ju hani | keni ngrënë | ju hëngrët |
| הוא.היא | ai.ajo është | ai ajo ka qenë | qe | ai.ajo dal | ka dalë | jep | ka dhënë | ai. ajo ha | ka ngrënë | ju hëngri |
| הם | ata janë | ata ato kanë qenë | qenë | ata.ato dalin | kanë dalë | jepin | kanë dhënë | ata hanë | kanë ngrënë | ata ato hëngrin |
- באנגלית קיים גם ׳׳זמן חיבור׳׳ שזו מילה שמשתמשים בה כדי לחבר פועל לשם פועל- לדוגמה ׳׳אני רוצה ללכת׳׳ יהיה באלבנית unë dëshiroj të shkoj. בגלל שבאלבנית אין צורה לשם פועל, משתמשים בשם הפועל בצורת ההווה אחרי מילת החיבור të. הטיית הפועל אחרי מילת החיבור të היא כמו בזמן עתיד, כלומר ׳׳אתה רוצה ללכת׳׳ יהיה ''ti dëshiron të shkosh'' ולא shkon
הטיית שמות תואר
באלבנית מבחינים בין זכר לבין נקבה בשמות התואר. שמות תואר זכר מקבלים את האות i לפני התואר, ושמות תואר נקבה מקבלים את הסיומת e לפני התואר ועוד סיומת אחרת בשם התואר עצמו. לדודמה:
| זכר | נקבה | רבים | |
|---|---|---|---|
| אדום | i kuq | e kuqe | të kuqe |
| שחור | i zi | e zëzë | të zëzë |
| גדול | i madh | e madhe | të madhe |
| קטן | i vogël | e vogla | të vogla |
קיים גם מיון לפי שמות תואר הנגזרים מפעלים שבדרך כלל עם הסיומת -shëm לבין שמות תואר רגילים
שמות התואר הנגזרים לא מופיעים עם הסיומת i או e ולא נוטים לפי זכר\נקבה
השוואת שמות תואר
כדי להגיד ׳׳הכי טוב׳׳ או הכי ׳׳כך וכך׳׳ משתמשים במילה më לפני שם התואר לדוגמה:
| mirë טוב | |
|---|---|
| הכי טוב | më i mirë |
| הכי טובה | më e mirë |
| הכי טובים/ות | më të mirë |
קישורים חיצוניים
- אלבנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)