אכילת דג עם חלב
אכילת דג עם חלב היא סוגיה הלכתית נתונה במחלוקת. לפי חלק מהפוסקים (בעיקר ספרדים) הדבר אסור, ולפי פוסקים אחרים (בעיקר אשכנזים) הדבר מותר.
 | |
| פיצה עם מוצרלה ואנשובי | |
| שולחן ערוך | בית יוסף, יורה דעה, פז |
|---|---|
| מקורות נוספים | הרב עובדיה יוסף, יחוה דעת, חלק ו סימן מח |
מקור האיסור
רבי יעקב בן אשר פסק בספרו ארבעה טורים שמותר לאכול דגים עם חלב.[1] רבי יוסף קארו כתב על כך בפירושו בית יוסף: "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג".[2] רבי משה איסרליש ציין שלא ראה מימיו מנהג כזה, וכיוון שאין מקור למנהג זה, ואף בסימן קע"ג הבית יוסף לא התייחס לנושא, כנראה נפלה טעות בדבריו, וכוונתו לאיסור אכילת דג עם בשר שמוזכר בסימן קע"ג.[3] אחרונים נוספים כתבו דברים דומים, ביניהם: רבי יששכר בר איילנבורג,[4] רבי דוד הלוי סגל,[5] רבי יהושע פלק כץ,[6] הש"ך[7] והחיד"א.[8] לכן הם התירו אכילת דג עם חלב, ואף הביאו לכך הוכחות מן התלמוד. למשל, במסכת חולין נכתב במפורש שמותר לאכול דגים יחד עם כותח (משקה חלבי).[9]
אחרונים אחרים פירשו שכוונת הבית יוסף להשוות בין בשר וחלב ולומר שקיימת סכנה באכילת דג עם חלב כמו באכילת דג עם בשר.[10] חלק מהפוסקים אף כתבו שהם שמעו מרופאים מומחים שאכילת דג עם חלב אכן מסוכנת לבריאות.[11] רבי יצחק למפרונטי כתב שאף על פי שהוא שמע מרופאים שאין כל סכנה באכילת דג עם גבינה או חמאה, מכל מקום הוא ומשפחתו נמנעו מכך, מפני "שהדבר יצא מפי המלך הוא מרן הבית יוסף".[12]
יש שהביאו מקור לסכנה באכילת דג עם חלב מדברי רבינו בחיי בפירושו לתורה[13]: ”דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת”. רבי יעקב עמדין כתב על דברי רבינו בחיי: "דעת הרופאים היא, לא מדעת חכמי ישראל אמרה".[14] רבי יחיאל מיכל אפשטיין טען שדברי רבינו בחיי אמורים רק לגבי דג וגבינה שהתבשלו יחד, ולא לגבי דג וחלב.[15]
הרב יהודה לנדא כתב שדברי הבית יוסף נאמרו על פי הוראת הרופאים בימיו, ולכן הדבר נתון להחלטת הרופאים.[16] כך פסק גם הלכה למעשה הרב אליעזר מלמד.[17]
חומרות נוספות
יש שכתבו להחמיר אף ליטול ידיים ולהדיח את הפה בין דגים לגבינה.[18] יש שכתבו שהדבר לא עוזר מכיוון שאיסור העירוב הוא במערכת העיכול ולא בפה או בידיים.[19]
המנהג כיום
בקרב רוב הספרדים המנהג להחמיר באכילת דג עם חלב כדברי הבית יוסף, ואילו האשכנזים ברובם אינם מחמירים בזה. הרב שלום משאש סבר שהדבר מותר גם לספרדים.[20]
כמו כן ישנן חסידויות מעטות שנמנעות מאכילת דגים עם חלב.[21]
הרב בן ציון אבא שאול כתב שאין לתמוה כיצד ייתכן שדבר יהיה אסור משום סכנה לעדה אחת ולעדה שנייה אינו מסוכן, משום שמאחר והרמ"א פסק שאין איסור באכילתם, שוב אין סכנה לאשכנזים.[22] אמנם הכף החיים ענה על שאלה זו באופן אחר, וכתב ש"אין כל אויר המקומות שוים, וגם לא כל טבעי בני אדם שוים".[23]
תחולת האיסור על סוגי מאכל שונים
דגים המטוגנים בחמאה
בשו"תים פחד יצחק וחינוך בית יהודה כתבו בשם רופאים שאין בעיה לאכול דגים מטוגנים בחמאה, כך כתב גם הרב עבדאללה סומך והוסיף שכך המנהג,[24] הרב יוסף חיים מבגדאד טען שמדברי הבית יוסף לא משמע שיש חילוק בעניין,[25] הרב עובדיה יוסף פסק שניתן להקל ולאכול דגים המטוגנים בחמאה.[26]
יוגורט וג'לטין דגים
מספר יוגורטים מיוצרים עם ג'לטין דגים, בעקבות כך התעוררה שאלת היתר אכילתם לספרדים: יש שהתירו משום ביטול בשישים,[27] יש שהתירו מפני שהג'לטין מעובד ולא נחשב לדג,[28] ויש שאסרו.[29]
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב עובדיה יוסף, יחוה דעת, חלק ו סימן מח
- מיכאל אדלר, בענין אכילת דגים עם מאכלי חלב, בית אהרן וישראל, גיליון עז, תשנ"ח, עמ' קח - קי, באתר היברובוקס
- הערך "אכילת דגים עם חלב", באתר המכלול
- דוד רקובסקי, דרשני: אכילת דג עם חלב, באתר ישיבה