איסבלה (גלאפגוס)

איסבלהספרדית: Isabela) הוא האי הגדול ביותר באיי גלאפגוס. שטחו של האי הוא 4,640 קמ"ר, אורכו 100 ק"מ והוא גדול פי ארבעה לערך משטחו של סנטה קרוס, האי השני בגודלו בקבוצת האיים. האי נקרא על שמה של איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. בעבר נקרא האי בשם האנגלי אלבאמרל (Albemarle) על שמו של ג'ורג' מונק (George Monck) הדוכס מאלבאמרל. היישוב השלישי בגודלו בקבוצת האיים, פוארטו ויימיל (Puerto Villamil), שוכן בקצהו הדרום-מזרחי של האי. קו המשווה חוצה את האי.

איסבלה
Isabela
הר אלסדו (בתמונות העליונות) הר וולף (בתמונות התחתונות)
הר אלסדו (בתמונות העליונות)
הר וולף (בתמונות התחתונות)
נתונים גאוגרפיים
מיקוםהאוקיינוס השקט
קואורדינטות00°30′00″S 91°04′00″W / 0.50000°S 91.06667°W / -0.50000; -91.06667
ארכיפלגאיי גלאפגוס
סוגאי געשי
שטח4640 קמ"ר
אורך137 קילומטר
רוחב83 קילומטר
גובה מרבי1707 מטר
נתונים מדיניים
מדינהאקוודוראקוודור אקוודור
אוכלוסייה2,200
אזור זמןUTC-6
על שםאיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה, Christopher Monck, 2nd Duke of Albemarle עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאולוגיה

כאחד מהאיים הצעירים ביותר מבחינה גאולוגית באיי גלאפגוס, איסבלה שוכן באזור המערבי של קבוצת האיים ליד הנקודה החמה של גלאפגוס. לפני כמיליון שנה לערך האי נוצר כתוצאה מהתמזגות של שישה הרי געש מטיפוס חרוט מגן: אלסדו (Alcedo), סרו אסול (Cerro Azul), דרווין (Darwin), אקוודור (Ecuador), סיירה נגרה (Sierra Negra) וולף (Wolf). כולם פרט לאקוודור עדיין פעילים ובכך הופך האי איסבלה לאחד המקומות הפעילים ביותר בעולם מבחינה געשית. פסגת הר וולף היא הנקודה הגבוהה ביותר באי בגובה של 1,707 מטרים מעל פני הים ויחד עם הר אקוודור הוא אחד משני ההרים שנמצאים בדיוק על קו המשווה. האי ידוע בעיקר בשל התופעות הגאולוגיות שבו שממחישות את האירועים שיצרו את קבוצת האיים. בין השאר מדובר על ההתרוממויות במפרץ אורווינה (Urvina) ובתעלת בוליבר (Bolivar), על החרוט הגעשי במפרץ טאגוס (Tagus) ועל הר אלסדו שהוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר על פני כדור הארץ.

החי והצומח

איסבלה הוא אי מעניין מאוד מבחינת עולם החי והצומח שלו. הצמחייה באי לא זהה לזו של האיים השכנים בשל היותו אי צעיר יחסית. שדות הלבה הצעירים והאדמה סביבם לא מספקים חומרי הזנה המתאימים לקיום צמחייה כפי שקורה באיים האחרים. תופעה נוספת הנוגעת לכך מתקיימת על פסגותיהם של הר וולף והר סרו אסול. פסגות הרים אלה נמצאות מעבר לקו שבו מתאפשר לצמחייה להתפתח והם צחיחות באופן תמידי.

עולם החי העשיר של איסבלה הוא מעל ומעבר לכל קנה מידה של השוואה. אוכלוסיית צבי הגלאפגוס באי עולה בגודלה על זו של כל שאר האיים. גודלו של האי, הטופוגרפיה יוצאת הדופן שלו והפעילות הגעשית שבו, גרמו להיווצרותם של תת-מינים שונים של צבים. כיום משוטטים צבים באופן חופשי בקלדרות של רוב ההרים באי.

אוכלוסיית העיזים שהובאה לאי על ידי האדם הגיעה למספר של יותר מ-100,000 פרטים אך היא מדוללת על ידי שירות הפארקים הלאומיים של גלאפגוס ועל ידי מכון צ'ארלס דרווין.

בין שאר מיני בעלי החיים הנוספים שניתן למצוא באי הם: פינגווין גלאפגוס, קורמורן גלאפגוס, איגואנה ימית, סולה, שקנאי חום, וסרטן סלעים אדום. כמו כן שוכנים באי איגואנה מצויצת, פרושי דרווין, עקב גלאפגוס, יונת גלאפגוס ולטאת לבה גלאפגוס. חופו המערבי של האי הוא המקום הטוב ביותר לצפות בלווייתנאים ובדולפינים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איסבלה בוויקישיתוף