יצחק (אייק) אהרונוביץ'

אהרונוביץ' נולד בדנציג שבגרמניה כבנם השלישי של יוכבד ושמואל אהרונוביץ'. הוריו היגרו לשם בשנת 1917 מלודז' שבפולין ואביו עסק במסחר בטקסטיל. בשנת 1932 עלתה משפחתו לארץ ישראל עמו. הוא למד בבית הספר מקס פיין, אולם סיים את לימודיו כנבחן חיצוני בירושלים.כחבר בתנועת הנוער מחנות העולים יצא להכשרה בקיבוץ יגור, אולם בשנת 1940 החליט להצטרף לשורות הצבא האדום וללחום בנאצים. הוא הגיע לביירות ושם ניסה להתגנב לספינה בדרכה לטורקיה אך זוהה על ידי אנשי "סולל בונה" שם והוחזר לארץ ישראל. לבסוף הצטרף לצי הסוחר, התקבל כספן לאונייה "סופי" ועבד עליה שמונה חודשים. לאחר מכן הצטרף לפלי"ם. הוא הפך לימאי ונסע ללונדון ללמוד את המקצוע. לפני שהספיק לסיים את לימודיו שם החליט לחזור ולשרת את מפעל ההעפלה.

בחודש נובמבר 1946, בבולטימור, עלה על האונייה שנקראה מאוחר יותר "אקסודוס". הוא שימש בה כקצין ראשון, ולאחר פרישתו של הקפטן הדני ויגו תומסן במרסיי באפריל 1947 הפך אייק לרב החובל של האונייה.בסוף שנת 1947 היה קברניט של ספינת מעפילים גדולה נוספת, "עצמאות" (בשמה הלועזי - "פאן קרסנט").בחודשים פברואר ומרץ 1949 השלים בבריטניה את הכשרתו כרב חובל ונשא לאשה את איירין, אמריקאית מברקלי.גם לאחר הקמת המדינה שימש כימאי והיה ממנהיגי שביתת הימאים הגדולה של שנת 1951.הסופר ליאון יוריס נפגש עמו מספר פעמים בעת שהייתו בארץ ב-1956, לצורך התחקיר שערך לכתיבת ספרו אקסודוס, שיצא לאור שנתיים לאחר מכן.בשנת 1958 יצא עם משפחתו לארצות הברית למטרת לימודים. הוא סיים תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון ותואר שני בכלכלה בשנת 1962 באוניברסיטת קולומביה. במהלך לימודיו עבד בשגרירות ישראל כנהגו של אבא אבן. לאחר סיום לימודיו שב עם משפחתו לארץ והפך שותף בחברת הספנות "נתיבי הים התיכון". מאוחר יותר הקים חברת ספנות משלו בשם "ספינות". בסוף שנות ה-60 הפעיל ספינה בשם "היי דרומה" שהובילה מים ואספקה למפרץ שלמה ובמקביל הובילה תיירים בין חופי סיני.^[1][2]

בשנת 1973 התארח בתוכנית "חיים שכאלה" בטלוויזיה הישראלית.סרט התעודה של רונן זרצקי ויעל קיפר "החול והים" משנת 2008 מציג את סיפורם של אייק אהרונוביץ' ושל חברו ל"אקסודוס", מרדכי רוזמן, ועוקב אחר חייהם, 60 שנה לאחר פרשת "אקסודוס".

ב-23 בדצמבר 2009 הלך אייק לעולמו ונטמן ליד קבר רעייתו, איירין, בקיבוץ גבעת חיים מאוחד. הוא הותיר אחריו שתי בנות.בהלוויה הוקרא שירו של נתן אלתרמן, "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", שהפך להמנון מפעל ההעפלה ושיר הצדעה לימאים שהובילו את הספינות לחופי הארץ. בהלוויה השתתפו אנשי פלמ"ח, פלי"ם והמוסד לעלייה ב'. המשורר חיים גורי והפזמונאי והבמאי שאול ביבר, שניהם אנשי הפלמ"ח לשעבר, נשאו דברים על רב החובל שהוביל את "אקסודוס".

מדיה וקבצים בנושא יצחק אהרונוביץ' בוויקישיתוף

• נעמה לניר, נפטר יצחק (אייק) אהרונוביץ', קפטן ה"אקסודוס", באתר ynet, 23 בדצמבר 2009
• נטלי סוסנה-אופיר, אקסודוס, רב החובל והמפקד, מגזין המושבות, 6.5.08
• מותו של "אייק" מפקד אכסודוס, ריאיון עם אהרונוביץ' שפורסם ביום מותו, באתר "היגיון בשיגעון"
• שמעון שגיא, חוויה בלתי ליגאלית - ריאיון עם אייק אהרונוביץ', מקומון "גפן"
• ענת שלו, נפרדים מקפטן האקסודוס: "טיפוס נועז ויוצא דופן", באתר ynet, 23 בדצמבר 2009
• יצחק אהרונוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)