אטוסה

פירוש השם אטוסה (Atossa) הוא "בעלת הירכיים הנאות" ויש המפרשים "בעלת התחבולות" (ביוונית Ἄτοσσα ובפרסית עתיקה השם הוא "Utauθa") שמה באווסטית הוא Hutaosā.^[3]

אטוסה נולדה בסביבות 550-545 לפנה"ס בפסארגאדה.^[4] היא הייתה בתם הבכורה של כורש הגדול וקאסנדנה (Cassandane).

לפי ההיסטוריון היווני הרודוטוס (המאה ה-5 לפנה"ס), אחיה, כנבוזי השני התחתן עימה לאחר המלכתו ב-530 לפנה"ס.^[4] החתונה בין אח ואחות לא היה נהוג באותה תקופה וכנבוזי השני שכנע את כל השופטים לתת תוקף משפטי לנישואין שלהם.^[1]

כאשר כנבוזי השני יצא למצרים בסביבות מרץ 522 לפנה"ס, שלטונו נתפס על ידי אחיו ברדיה או, לפי גרסה אחרת, אמגוש (כהן בדת זרתוסטרה) הנקרא גאומתה, שהתחזה לברדיה לאחר שנרצח. ברדיה (או המתחזה) התחתן עימה כדי לבסס את דרישתו לשלטון.^[5]

כאשר דריווש הראשון ביצע הפיכה והשתלט על השלטון ב-522 לפנה"ס, הוא התחתן עם אטוסה, אחותה ארטיסונה (Artystone) ואחייניתה פארמיס (Parmys, בתו של ברדיה). דריווש התחתן עימן אף על פי שהיו לו כבר אישה וילדים כדי לאשש את קביעתו לשלטון.^[5][6]

לדריווש הראשון ואטוסה היו ארבעה ילדים: חשיארש הראשון (519–465 לפנה"ס), החאמניש (אנ'), שהיה מושל מצרים, מאסישתה (Masistes), שהיה מושל באקטריה (520–486 לפנה"ס), ווישתאספ.

מסופר, כי לאטוסה הייתה השפעה רבה ותפקיד חשוב במשפחת המלוכה, מעצם היותה בתו של כורש ואשתו של דריווש. הרודוטוס מציג אותה כאישה חזקה, אשר השפיעה על החלטות שלטוניות. לפי אחד מסיפוריו, היא השפיעה על דריווש לפלוש ליוון כיוון שרצתה משרתים יוונים.^[3] היא הייתה משמעותית בהבטחת שלטונו של חשיארש, בנה הבכור, כיורש לדריווש, אף על פי שלא היה הבן הבכור שלו, כיוון שהיה הילד הראשון שנולד לאחר שדריווש הפך למלך והוא משושלת כורש והבן של אטוסה. היא האישה השנייה בהיסטוריה שיש לה תואר "גברת" (Lady), שהיה תואר דתי-שלטוני.^[1]

היו לה הרבה משרתים (חלקם יוונים), ומסופר, כי הרופא היווני דמוקדס (Democedes), היה מחביביה. הרודוטוס מספר כי אטוסה הייתה מוטרדת על ידי דימום וגוש בחזה שלה. הרופא שלה, דמוסדס, שכנע אותה לטפל ולהסיר את הגידול, במקרה הראשון המתועד של אבחון טיפול במסטיטיס.^[7] כתוצאה מהטיפול, אטוסה העניקה לדמוסדס את חירותו ואיפשרה לו לחזור לבקר ביוון.

אטוסה חיה כנראה עד גיל מתקדם, הרודוטוס מוסר כי היא חיה עד לפלישה של חשיארש ליוון, כך שאם שמעה על מפלתו של בנה בקרב בסביבות 467 לפנה"ס, הרי שהיא חיה עד גיל 70 לפחות.^[1] עם זאת, הטענה ששמה אינו מוזכר בטבליות שהתגלו בפרספוליס (Persepolis Administrative Archives), מעלה תהייה אם היא נפטרה לפני 515 לפנה"ס, שזה התאריך הקדום ביותר של הטבליות.^[5]

המחזאי היווני אייסכילוס (המאה ה-5 לפנה"ס) כלל אותה בתור דמות מרכזית בטרגדיה שלו "הפרסים".

אטוסה היא אחת מהדמויות הראשיות ברומן של גור וידאל "הבריאה".

בספר "הקיסר של כל המחלות: ההיסטוריה של הסרטן" (אנ'), אותו כתב סידהרתא מוקרג'י ועליו זכה בפרס פוליצר, הוא מספר על ההיסטוריה של גילוי הסרטן ואזכורו המוקדם אצל אטוסה. בספר מוקרג'י מדמיין את אטוסה נוסעת בזמן, נתקלת במקרים שונים של אבחנות וטיפולים בסרטן השד. אטוסה הופכת לסמל של חולי סרטן לאורך ההיסטוריה.^[8]

האסטרואיד 810 Atossa (אנ') שהתגלה על ידי מקס וולף ב-1915, נקרא על שמה.^[9]