אחרון (ספר)

• פרוזה - 46 קטעי פרוזה קצרים, בעיקר משנות ה-90.
• קולף (1975) - תסריט; גרסה מוקדמת (שלישית) של התסריט שלבסוף הופק בתור פנטזיה על נושא רומנטי.
• פנטזיה על נושא רומנטי (1977) - גרסת הסרט (העשירית) של התסריט.
• תסכיתים ותסריטים - התסכית "תפסו את המרגל" (1967) והתסריטים "אנג'לה", "סיפור חניכות" ו"האהובה מפולניה".
• שירים ופזמונים- 44 יצירות, כולל 20 שירים שפורסמו קודם לכן בספר הילדים "הילדה חיותה רואה ממותה".
• מערכונים - 7 מערכונים, כולל 3 שעוסקים בדמויות צ'ופק ואפצ'יק שהופיעו בעבר בסדרת המערכונים איך צחקנו(בכרך "מערכונים ופזמונים 2 - הג'יגולו מקונגו")
• ראשונים - 19 פזמונים ומערכונים מוקדמים שנכתבו בין 1965 ל-1970.
• אחרונים - 21 שירים, כולל אלה שנכתבו על ערש דווי, ובפרט את שירו האחרון "הקומדיה הגדולה".

המהדורה המקורית של הספר כללה על עטיפתה את דיוקנו של לוין, ציורו של יגאל תומרקין. הספר חתם את סדרת כל כתבי חנוך לוין, ולכן גם הודפס בעיצובה האחיד.

• גבריאל מוקד, "על הספר 'אחרון' מאת חנוך לוין", עכשיו, חוב' 69–70 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 371–372.

• יצחק לאור, רק לבאים באהבה, באתר הארץ, ח' באלול תשס"ג, 5 בספטמבר 2003