אות האומץ הנשי הבין-לאומי
אות האומץ הנשי הבין-לאומי (באנגלית: International Women of Courage Awards) מוענק מדי שנה על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית לנשים מרחבי העולם שגילו במעשיהן מנהיגות, אומץ לב, תושייה ונכונות להקרבה יוצאת דופן למען הזולת ובפרט להטבת ולקידום זכויות נשים[1].
 | |
| פסלון האות | |
| מיקום הטקס | וושינגטון די. סי. |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| הגוף המעניק | מחלקת המדינה של ארצות הברית |
| תקופת הפרס | 2007–הווה (כ־17 שנים) |
| https://www.state.gov/s/gwi/iwoc/index.htm | |
חלוקת האות החלה במרץ 2007 והוא נוסד על ידי מזכירת המדינה קונדוליזה רייס לציון ביום האישה הבין-לאומי. לכל שגרירות אמריקאית בעולם מוענקת הזכות להמליץ על אישה אחת כמועמדת לקבלת האות הבינלאומי[2].
זוכות אות האומץ הנשי הבין-לאומי
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תעתוק שמות.2007–2010
2007
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2007 | רות הלפרין-קדרי ג'ני ויליאמס (Jenni Williams) סיתי מוסדאה מוליא (Siti Musdah Mulia) אילזה יאונלקסנה (Ilze Jaunalksne) סאמיה אל-עמודי (سامية العموديّ) (Samia al-Amoudi) מריה אחמד דידי (Mariya Ahmed Didi) סוסנה טרימרקו דה ורון (Susana Trimarco de Veron) עזיזה סדיקי (عزيزه صديقى) (Aziza Siddiqui) סונדוס עבאס (سُنْدُس عبّاس) (Sundus Abbas) שד'א עבד-א-רזאק עבוסי (شذى عبد الرّزّاق عبّوسي) ((אנ')) מרי אכרמי (ماری اکرمی) (Mary Akrami) | ישראל עיראק ארגנטינה |
2008
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2008 | סוריא פאקזאד (ثريا پاكزاد) (אנ') ויריסילה בואדרומו (אנ') אימאן אל-גובורי (إيمان الجبوريّ) (אנ') ולדטה אידריזי (אנ') בגום ג'אן (بیگم جان) (אנ') נבאל ת'ואבתה (نبال ثوابتة) (אנ') סינתיה בנדלין (אנ') פרחיו פרח אבראהים (אנ') | אפגניסטן |
2009
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2009 | מועתבר טג'יבייבה (Moʻtabar Tojiboyeva) (אנ') אמביגה סרנווסאן (அம்பிகா சீனிவாசன்) (אנ') ואזהאם פרוג (وازهام فروغ) (אנ') נורמה קרוס (אנ') סועאד אל-לאמי (سعاد اللامي) (אנ') הדיזאטו מאני(אנ') ורוניקה מרצ'נקו (אנ') רים א-נומירי (ريم النميري) (אנ') | אוזבקיסטן |
2010
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2010 | שוכרייה אסיל (شكريه اصيل) (אנ') שפיקה קורישי (شفيقه قرايشى) (אנ') אנדרולה אנריקס (אנ') שאדי סדר (شادی صدر) (אנ') אן נג'וגו (אנ') ג'נסילה מג'יד (אנ') מארי קלוד נדאף (ماري كلود ندّاف) (אנ') ג'סטינה מוקוקו (אנ') | אפגניסטן אפגניסטן |
2011–2020
2011
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2011 | מריה בשיר (ماریا بشیر) (אנ') הנרייטה אקווה אבונגו (אנ') גואו ג'יאנמיי (郭建梅) (אנ') אווה אבו חלאוה (إيفا أبو حلاوة) (אנ') אגנש אוסטוליקאן (Ágnes Osztolykán) (אנ') מריסלה מוראלס איבנייס (אנ') גולאם סוגרה (غلام صغرا) (אנ') יואני סאנצ'ס (אנ') נסטה פלז'אנקה (Наста Палажанка) (אנ') | אפגניסטן |
2012
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2012 | אניסה אחמד (אנ') זין מאר אונג (אנ') שאד בגום (شاد بیگم) (אנ') מרים דוראני (مَریَم دورانی) (אנ') פריסילה דה אוליביירה אזוודו (אנ') הנאא אל-חבשי (هناء الحبشيّ) (אנ') שפאק פאוויי (Şafak Pavey) (אנ') חוואא עבדאללה מוחמד סאלח (حواء عبد الله محمد صالح) (אנ') גבי קלג'ה (Gabi Calleja) (אנ') | האיים המלדביים |
2013
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2013 | מלאלאי בהאדורי (مالالاي بهادوري) צְהֵרינג וֶזֶה (Tsering Woeser; ཚེ་རིང་འོད་ཟེར་) חולייטה קסטיאנוס (Julieta Castellanos) "נירבהאיה" מפרשת האונס הקבוצתי בדלהי ג'וזפין אוביאג'ולו אודומקין פרתון עדן טה פונג טאן (Tạ Phong Tần) רזאן זיתונה (رزان زيتونة) | אפגניסטן |
2014
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2014 | נסרין אוריאחיל (نسرین اوریاخیل) (אנ') רושיקה דאו (אנ') רוסודאן גוצירידזה (რუსუდან გოცირიძე) (אנ') איריס יסמין באריוס אגילר (אנ') לקסמי אגרוואל (קורבן של תקיפה באמצעות חומצה)(אנ') פטימטה טורה (אנ') מהא אל-מוניף (مها المنيف) (אנ') אויניחול בובונזרובה (אנ') ביאטריס מְטֵטְווה (אנ') | אפגניסטן |
2015
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2015 | נילופר רחמאני (نیلوفر رحمانی) (אנ') נדיה שרמין (নাদিয়া শারমীন) (אנ') רוסה חולייטה מונטניו סלווטיירה (אנ') מאי סבֶּה פְּהיוּ (אנ') אמילי ביאטריס אֵפֵּיִי (אנ') מארי קליר צ'קולה (אנ') סיאקה אוֹסקבּה (אנ') ארבנה ג'ארה (Arbana Xharra) (אנ') מג'ד עִזַת אל-שורבג'י (مجد عزّت الشربجي) (אנ') | אפגניסטן |
2016
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2016 | שרה חוסיין (Sara Hossain) דברה בפטיסט-אסטרדה (Debra Baptist-Estrada) ניי יולאן (倪玉兰) (Ni Yulan) לטיפה בן זיאתין (لطيفة بن زياتين) (Latifa Ibn Ziaten) תלמה אלדנה (Thelma Aldana) נגם נווזאת חסן (نغم نوزات حسن) (Nagham Nawzat) פטימטה מְבּאיֶה (Fatimata M’baye) ז'אנה נמצוב (Жа́нна Немцо́ва) (Zhanna Nemtsova) זוזאנה שטבולובה (Zuzana Števulová) עוודייה מחמוד (عوضيّة محمود) (Mahmoud Awwadah) ויקי נְטֵטמה (Vicky Ntetema) רודג'ראאֶג וַטַנַפַּניט (Rodjaraeg Wattanapanit) ניהאל נאג'י עלי סאלח אל-עוולקי (نهال ناجي علي صالح العولقي) (Nihal Naj Ali Al-Awlaqi) | בנגלדש |
2017
| שנה | מקבלות הפרס | מדינה |
|---|---|---|
| 2017 | שרמין אקטר Sharmin Akter מאלבוגו מולפה Malebogo Molefhe טליה פונס דה לאון Natalia Ponce de León רבקה קבוגו Rebecca Kabugho ג'נאת אל-גאזי جنات الغزي Jannat Al Ghezi אייצ'טו אוסמן איסאקה Aichatou Ousmane Issaka ורוניקה סימוגון Veronica Simogun ארלט קונטררס Arlette Contreras | בנגלדש |
2021–
2021
- מריה קלסניקבה(אנ'), בלארוס
- פיו פיו אונג(אנ'), בורמה
- מקסימיליאן נגו מבה(אנ'), קמרון
- וונג יו(אנ'), סין
- מיירליס אנגריטה(אנ'), קולומביה
- ז'וליאן לוזאנגה(אנ'), קונגו
- אריקה אייפאן(אנ'), גוואטמלה
- שוהרה ביאת(אנ'), איראן
- מוסקאן חאטון(אנ'), נפאל
- זהרא מוחמד אחמד(אנ'), סומליה
- אלישיה מורו(אנ'), ספרד
- רניטה גנאנרג'ה(אנ'), סרי לנקה
- ג'נאן גולו(אנ'), טורקיה
- אנה רוזריו קונטררס(אנ'), ונצואלה
2022
- רזוואנה חסן(אנ'), בנגלדש
- סימון סיביל נשימנטו(אנ'), ברזיל
- אי טינזר מאונג(אנ'), בורמה
- ג'וזפינה קלינגר זונייגה(אנ'), קולומביה
- טייף סאמי מוחמד(אנ'), עראק
- פאשיה בוינוה האריס(אנ'), ליבריה
- נג'לא אל-מנגוש, לוב
- דוינה גרמן(אנ'), מולדובה
- בומיקה שרסתה(אנ'), נפאל
- כרמן גאורגה(אנ'), רומינה
- רוגצ'נדה פאסקו(אנ'), דרום אפריקה
- פאם דואן צ'אן, וייטנאם
2023
- הדיל עבד אל-עזיז(אנ'), ירדן
- דניאל דרלן(אנ'), הרפובליקה המרכז-אפריקאית
- בולור גנבולד(אנ'), מונגוליה
- זאכרה חכמת(אנ'), אפגניסטאן
- מייזה מוחמד(אנ'), אתיופיה
- יוליה פאייבסקה(אנ'), אוקראינה
- ראס אדיבה ראזי(אנ'), מלזיה
- דוריס ריוס(אנ'), קוסטה ריקה
- אלבה רואדה(אנ'), ארגנטינה
- בחיתג'אן טורגוזינה(אנ'), קזחסטאן
- ביאנקה זלווסקה(אנ'), פולין
פרס קבוצתי מיוחד ע"ש מדליין אולברייט הוענק ל"נשים המוחות באיראן" והמחאה שהתעוררה בעקבות מותה של מהסה אמיני.[3]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אות האומץ הנשי הבין-לאומי (באנגלית)- אות האומץ הנשי הבינלאומי באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
- רשימת מקבלות האות באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית: 2007, 2008, 2009, 2010
