אוקטביה
אוקטביה (לטינית: Octavia; 69–11 לפנה"ס) הייתה אצילה רומאית מהשושלת היוליו-קלאודית, אחותו של הקיסר אוגוסטוס ואשתו הרביעית של מרקוס אנטוניוס. היא הייתה גם סבתו רבתו של הקיסר קליגולה מצד אביו, סבתו של הקיסר קלאודיוס מצד אמו, וסבתו רבתא של הקיסר נרון מצד אביו.
 | |||||||||
| לידה | 66 לפנה״ס נולה, איטליה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 11 לפנה״ס (בגיל 55 בערך) רומא, האימפריה הרומית | ||||||||
| מדינה | רומא העתיקה | ||||||||
| מקום קבורה | מאוזוליאום אוגוסטוס | ||||||||
| בן או בת זוג | גאיוס קלאודיוס מרקלוס (?–40 לפני הספירה) מרקוס אנטוניוס (40 לפני הספירה–32 לפני הספירה) | ||||||||
| שושלת Octavii Rufi | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
אוקטביה נולדה ברומא לגאיוס אוקטביוס (אנ'), פראיטור ששירת כמושל מוקדון, ולאטיה, בת-אחותו של יוליוס קיסר. אביה של אוקטביה נפטר בשנת 59 לפנה"ס ואמה נישאה מחדש לקונסול לוקיוס מארקיוס פיליפוס.
נישואיה הראשונים של אוקטביה היו לגאיוס קלאודיוס מרקלוס (אנ'). בשנת 54 לפנה"ס, לאחר מותה של יוליה (אנ'), בתו של קיסר ואשתו של פומפיוס, הציע קיסר לחתנו לשעבר לשאת תחתיה את אוקטביה, אך פומפיוס, שהעדיף שלא לחדש את בריתו עם קיסר, סירב.
בעלה של אוקטביה שהיה אחד ממתנגדיו העיקריים של קיסר, השלים עמו לאחר קרב פארסאלוס, ובתמורה התיר לו קיסר לחיות בשקט ובשלווה עם אשתו ברומא. לזוג נולד בן בשם מרקוס קלאודיוס מרקלוס, ושתי בנות בשם קלאודיה מרקלה.
בעלה של אוקטביה נפטר בשנת 41 לפנה"ס. אחיה אוקטביוס החליט להשיא אותה למרקוס אנטוניוס, שגם אשתו פולביה נפטרה באותה עת, על מנת לחזק את ברית הטריומווירט השני באמצעות יצירת קשר משפחתי בין השניים. מאחר שאוקטביה הייתה בהיריון באותה עת ולפיכך נאסר עליה על-פי החוק להינשא בזמן זה, אישר הסנאט באופן מיוחד את נישואי השניים.
לזמן-מה נראה היה כי מטרת הנישואים צלחה. אוקטביה ילדה שתי בנות, אנטוניה הזקנה ואנטוניה הצעירה, והברית בין השניים נשמרה. אך אנטוניוס, שתכנן פלישה לאימפריה הפרתית, נזקק לתמיכה כספית מצד קלאופטרה מלכת מצרים, ולכן חידש עמה את יחסיו בשנת 36 לפנה"ס.
אוקטביה ננטשה ברומא, בשנת 35 לפנה"ס היא יצאה למזרח מלווה בחיילים ובכספים שיועדו לשימושו של אנטוניוס במערכה כנגד ארמניה, אף על פי שאנטוניוס קיבל אותם הוא סירב להיפגש איתה והיא חזרה לרומא. ברומא היא התגוררה בביתו של אנטוניוס וגידלה את ילדיה יחד עם ילדיו של אנטוניוס, היא אף סייעה לחבריו של בעלה בהשגת משרות שלטוניות. התנהגותה האצילית של אוקטביה אל מול זאת של אנטוניוס, שנטש את אשתו הרומאית למען זרה, היה אחד מן הגורמים שעזרו להפנות את דעת הקהל באיטליה נגדו. באותה שנה אחיה העניק לה את החסינות הקדושה (שהייתה שמורה בדרך כלל לטריבוני הפלבס) ונתן לה מעמד עצמאי מבחינת משפטית (מעמד שרק נשים ששמשו כבתולות וסטליות נהנו ממנו).
עם פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 32 לפנה"ס בין אנטוניוס לאוקטביוס, אנטוניוס התגרש באופן רשמי מאוקטביה. בסופו של דבר אנטוניוס הובס בקרב אקטיום ויחד עם קלאופטרה התאבד כשאוקטביוס כבש את מצרים בשנת 30 לפנה"ס.
לאחר המלחמה אוקטביה קיבלה על עצמה לגדל את שלושת ילדיהם של אנטוניוס וקלאופטרה: תלמי פילדלפוס, אלכסנדר הליוס וקלאופטרה סלנה השנייה. בנה מנישואיה הראשונים עלה לגדולה בימיו הקיסרות המוקדמת, הוא נישא ליוליה בת אוגוסטוס ונחשב ליורשו המיועד, מותו בשנת 23 לפנה"ס שבר את ליבה.
לאחר מכן אוקטביה פנתה לקדם את מעמדו של בנה החורג יולוס אנטוניוס דרך אחיה ובעזרתה הוא מונה לקונסול. אוקטביה נפטרה בשנת 11 לפנה"ס ונקברה בהלוויה ממלכתית, הסנאט העניק לה מספר תוארי כבוד אחרי מותה, למרות שאוגוסטוס ביטל כמה מהם מסיבה לא ברורה.
קישורים חיצוניים
- אוקטביה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)