אונאי אמרי

אמרי החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של ריאל סוסיאדד. הוא החל לשחק בעונת 1990/1991 בקבוצת הבת של המועדון, ריאל סוסיאדד ב', ששיחקה בליגה השלישית.

לאחר חמש עונות בקבוצה, קודם אמרי לסגל ריאל סוסיאדד בעונת 1995/1996. ב-15 באוקטובר 1995 ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה, כשעלה כמחליף לרבע שעה בהפסדה הביתי של קבוצתו 1–2 למרידה. עד לסיום העונה ערך אמרי חמש הופעות ליגה, כולן כמחליף, ובהן כבש שער ליגה אחד.

לקראת עונת 1996/1997 עבר אמרי לטולדו מליגת המשנה, שם היה לשחקן מפתח במשך ארבע עונות. בעונתו הרביעית והאחרונה במועדון ירדה הקבוצה לליגה השלישית, ואמרי סיים את דרכו בקבוצה. בסך הכול ערך 126 הופעות ליגה במדי טולדו, יותר מבכל קבוצה אחרת בקריירת המשחק שלו.

אמרי נותר בליגת המשנה גם לאחר ירידת קבוצתו, כשעבר לקראת עונת 2000/2001 לראסינג פרול. אמרי היה לשחקן הרכב קבוע במשך שתי עונות בקבוצה, ובעונתו השנייה בקבוצה כבש שבעה שערי ליגה, שיא קריירה אישי. בעונת 2002/2003 שיחק במדי לגנס מליגת המשנה, ואחריה עבר לשחק בלורקה דפורטיבה מהליגה השלישית. לאחר חמישה מחזורים בעונתו השנייה בקבוצה, נפצע אמרי בברכו ונאלץ לפרוש בגיל 32 ממשחק פעיל.

בתחילת עונת 2004/2005 נפצע אמרי ופרש במדי לורקה דפורטיבה. חודשים ספורים אחר כך, במהלך אותה העונה, התמנה לתפקיד מאמן הקבוצה, וכבר באותה העונה הוביל אותה למקום הרביעי ולהעפלה ראשונה בתולדותיה לליגת המשנה. עונה אחר כך, עונתו המלאה הראשונה על הקווים, הוביל אמרי את המועדון בעונת הבכורה שלו בליגת השנייה למקום החמישי בטבלה, מרחק חמש נקודות בלבד מהעפלה לליגה הבכירה.

לקראת עונת 2006/2007, בעקבות הצלחתו בלורקה, התמנה אמרי לתפקיד מאמן אלמריה מליגת המשנה. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה הוביל אמרי את אלמריה למקום השני בטבלה, והעפיל עמה לראשונה בתולדות המועדון לליגה הבכירה. עונת 2007/2008 הייתה העונה הראשונה של אמרי על הקווים בליגה הספרדית הבכירה, ובה הוביל את אלמריה, בעונתה הראשונה בתולדותיה בליגה הראשונה, למקום השמיני בטבלה, שמונה נקודות בלבד מהשתתפות בגביע אופ"א.

בעקבות הצלחותיו במועדונים הקטנים אותם אימן, זכה אמרי להצעה מקבוצה בכירה בדמותה של ולנסיה, ולקראת עונת 2008/2009 התמנה לתפקיד מאמן הקבוצה במקומו של רונאלד קומאן. בעונת הבכורה שלו בקבוצה, על אף הקשיים הכלכליים הכבדים בהם היה שרוי המועדון, הוביל אמרי את ולנסיה למקום השישי בטבלה ולהשתתפות בליגה האירופית. באותה עונה צלח עם הקבוצה את שלב הבתים בגביע אופ"א ללא הפסד, אך הודח עמה כבר בשלב הנוקאאוט הראשון מול דינמו קייב בעקבות חוק שערי חוץ.

בעונת 2009/2010 הוביל אמרי את קבוצתו למקום השלישי בטבלה, ובכך החזיר אותה לליגת האלופות לאחר היעדרות בת שנתיים. במקביל, הוביל אמרי את קבוצתו עד לרבע גמר הליגה האירופית, שם הודחה על ידי בת ארצה והזוכה בסוף הטורניר, אתלטיקו מדריד, שוב עקב חוק שערי חוץ. הישגיו של המאמן הובילו להארכת חוזהו בסיום העונה לעונה נוספת.

עונת 2010/2011 החלה ללא שניים מבכירי שחקניה של הקבוצה, דויד וייה שעבר לברצלונה ודויד סילבה שעבר למנצ'סטר סיטי. גם ללא השניים הצליחה ולנסיה לנצח חמישה מששת משחקיה הראשונים בליגה, וסיימה עונה נוספת במקום השלישי. היא חגגה את חזרתה לליגת האלופות עם ניצחון 0–4 על בורסאספור בטורקיה, וצלחה את שלב הבתים במפעל לפני שהודחה בשמינית הגמר.

בעונה הרביעית והאחרונה של אמרי בקבוצה, הצליח המאמן להוביל את ולנסיה למקום השלישי בטבלה בפעם השלישית ברציפות. בליגת האלופות הודחה הקבוצה בשלב הבתים, ובסיום העונה עזב אמרי את הקבוצה לאחר קדנציה בת ארבע עונות.

לקראת עונת 2012/2013 יצא אמרי לראשונה בקריירה המקצועית מספרד, כשהחליף את ואלרי קרפין כמאמן ספרטק מוסקבה מהליגה הרוסית. ב-25 בנובמבר 2012, לאחר פחות מחצי עונה, פוטר אמרי מתפקידו בעקבות שרשרת תוצאות לא מוצלחת, האחרונה שבהן תבוסה בדרבי של מוסקבה, 5-1 לדינמו מוסקבה^[1]. בעת פיטוריו של אמרי, ניצבה הקבוצה במקום השביעי בטבלה. מי שהחליפו בתפקיד היה קרפין, אותו החליף אמרי בתחילת העונה.

ב-14 בינואר 2013 חזר אמרי לספרד, כשהחליף את מיצ'ל בתפקיד מאמן סביליה^[2]. בעת מינויו ניצבה הקבוצה במקום ה-12 בטבלה, ואמרי הוביל אותה בסיום העונה למקום התשיעי. כמו כן, הוביל אמרי את הקבוצה לחצי גמר גביע המלך הספרדי, מה שהקנה לה מקום בליגה האירופית עונה אחר כך, בעקבות העפלתן של ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד, הפינאליסטיות, לליגת האלופות.

בעונת 2013/2014, עונתו המלאה הראשונה של אמרי על הקווים בסביליה, הוביל אותה למקום החמישי בליגה הספרדית. במקביל, הוביל אמרי את קבוצתו לזכייה בליגה האירופית. סביליה צלחה שני שלבי מוקדמות, סיימה ראשונה בשלב הבתים ללא הפסד, ובשלבי הנוקאאוט חלפה על פני מריבור, ריאל בטיס, פורטו וקבוצתו לשעבר של אמרי, ולנסיה. במשחק הגמר גברה סביליה על בנפיקה ליסבון 2–4 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר שוויון 0–0 בתום הארכה.

בעונת 2014/2015 שמר עם קבוצתו על המקום החמישי, ובמקביל זכה בפעם השנייה ברציפות בליגה האירופית. קבוצתו העפילה אוטומטית לשלב הבתים של המפעל, בזכות זכייתה בטורניר עונה קודם לכן. בשלב הנוקאאוט הדיחה סביליה את רד בול זלצבורג, ויאריאל, זניט סנקט פטרבורג ופיורנטינה, ובמשחק הגמר גברה 2–3 על דניפרו. בכך, שברה סביליה את שיא הזכיות במפעל עם ארבע זכיות (כולל הפורמט הקודם של המפעל, גביע אופ"א), והייתה לקבוצה השנייה בהיסטוריה שזוכה בו פעמיים רצופות (אחרי ריאל מדריד ב-1986 ו-1987). בסיום העונה האריך אמרי את חוזהו בשנתיים נוספות^[3].

בעקבות החלטתה של אופ"א על העפלתה של הזוכה בליגה האירופית לשלב הבתים של ליגת האלופות, זכתה סביליה להשתתף בליגת האלופות בעונת 2015/2016. ההשתתפות שלה במפעל הסתיימה כבר באותו השלב, כשסיימה שלישית אחרי יובנטוס ומנצ'סטר סיטי, והיא נשרה לשלבי הנוקאאוט של הליגה האירופית. סביליה המשיכה את הדומיננטיות שלה במפעל השני בחשיבותו, והדיחה בדרכה את מולדה, פ.צ. בזל, אתלטיק בילבאו ושחטאר דונצק בדרך לגמר שלישי ברציפות. לאחר שסביליה הבטיחה את העפלתה לגמר, שילב אמרי במשחקי הליגה בעיקר שחקנים מחליפים ושחקני נוער, וסיים את העונה במקום השביעי. עם זאת, הצליחה הקבוצה להשיג כרטיס לגמר שני באותה העונה, גמר גביע המלך הספרדי מול ברצלונה. בעוד בגמר הגביע נוצחה סביליה 0–2, בגמר הליגה האירופית השיגה קבוצתו של אמרי השיג מרשים, כשזכתה בתואר בפעם השלישית ברציפות. היא הגדילה את הפער בראש טבלת הזכיות במפעל עם זכייתה החמישית, והייתה לראשונה בהיסטוריה שזוכה בתואר שלוש פעמים רצופות. במשחק הגמר עצמו גברה סביליה 1–3 על ליברפול, וזאת לאחר שפיגרה 0–1 בהפסקה.

ב-12 ביוני 2016, לאחר שלוש וחצי עונות כמאמן סביליה ובעקבות רצונו של המאמן לעזוב את הקבוצה, הודיעה הנהלת סביליה על סיום ההתקשרות עם אמרי^[4].

ב-28 ביוני 2016, כשבועיים לאחר שעזב את סביליה, חתם אמרי כמאמן הטרבליסטית הצרפתית, פריז סן-ז'רמן, כמחליפו של לורן בלאן^[5]. בעונתו הראשונה כמאמן פריז הקבוצה נכשלה לזכות באליפות צרפת אך זכתה בגביע הצרפתי ובגביע הליגה. בליגת האלופות פריז סן ז'רמן הובסה 1–6 על ידי ברצלונה במשחק הגומלין של שמינית גמר ליגת האלופות לאחר ניצחון 4–0 בפריז במשחק הראשון וכתוצאה מכך הודחה מהמפעל. ב-2018 זכה עם הקבוצה בליגה הצרפתית ובגביע הליגה, אך בפעם השנייה ברציפות הקבוצה נכשלה לעבור את שמינית גמר ליגת האלופות לאחר שהודחה על ידי ריאל מדריד .

ב-27 באפריל 2018 אמרי פוטר בתום העונה^[6].

ב-23 במאי 2018 מונה למאמן ארסנל^[7]. בעונתו הראשונה בקבוצה החל עם רצף 11 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות, אך סיים עם הקבוצה במקום החמישי בליגה, והגיע לגמר הליגה האירופית בו ארסנל הפסידה 1–4 לצ'לסי. ב-29 בנובמבר 2019 פוטר מתפקידו לאחר הפסד 1–2 במשחק בית בליגה האירופית מול איינטרכט פרנקפורט וסדרה של שבעה משחקים ללא ניצחון^[8].

ב--23 ביולי 2020 אמרי חזר לאמן בספרד ומונה למאמנה של ויאריאל, בה הוא חתם על חוזה לשלוש עונות.

ב-26 במאי 2021 זכה אמרי עם ויאריאל בליגה האירופית לאחר ניצחון במשחק הגמר על מנצ'סטר יונייטד. הייתה זו הפעם הרביעית בה אמרי זוכה בתואר (שלוש מהן עם סביליה).

בעונת 2021/2022 הוביל אמרי את ויאריאל לחצי גמר ליגת האלופות, בדרך גברה ויאריאל על קבוצות כמו יובנטוס ובאיירן מינכן.

ב-24 בנובמבר 2022 אסטון וילה הודיעה שאמרי מונה למאמן הקבוצה ויחל בתפקיד ב-1 בנובמבר.

סביליה

• הליגה האירופית (3): 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016

פריז סן-ז'רמן

• הליגה הצרפתית (1) : 2017/2018
• הסופר קאפ הצרפתי (2): 2016, 2017
• הגביע הצרפתי (1): 2016/2017
• גביע הליגה הצרפתית (2): 2016/2017,2017/2018

ויאריאל

• הליגה האירופית (1): 2020/2021

מדיה וקבצים בנושא אונאי אמרי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אונאי אמרי (בספרדית, באנגלית ובצרפתית)
• אונאי אמרי, באתר Transfermarkt
• אונאי אמרי, באתר Soccerway
• אונאי אמרי, באתר BDFutbol
• אונאי אמרי, באתר WorldFootball.net
• אונאי אמרי, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• דור הופמן, שגעון של מאמן, באתר ישראל היום, 18 במאי 2016
• נדב יעקבי, רופא מומחה: אונאי אמרי מגיע לפ.ס.ז', באתר ynet, 1 ביולי 2016