אומן השיר
אומן השיר (באנגלית: Songmaster) הוא ספר מדע בדיוני מאת אורסון סקוט קארד. הספר מתרחש בעולם בדיוני עתידני שבו קיסרות שולטת בעולם, ועוקבת אחרי אָנְסֶט, ילד צעיר ויפהפה ששירתו המושלמת מגבירה את רגשות האנשים, והופכת אותו לבעל פוטנציאל הרסני אך גם מרפא. הוא אוּמן במלאכת השירה בצורה כה יפה ששיריו מבטאים רגשות ורעיונות, בפשטות ובבהירות יותר מאשר מילים. הספר מבוסס על סיפור קצר שחיבר קארד, "ציפור השיר של מיקאל" (Mikal's Songbird), שלפי עדותו לא התכוון להרחיב לספר.[1] לפי עדותו, במעבר בין הסיפור הקצר לספר השתנתה העלילה לחלוטין.[2]
 | |
| עטיפת המהדורה העברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אורסון סקוט קארד  |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאה לאור דל |
| הוצאה בשפת המקור | דיאל פרס (Dial Press) |
| תאריך הוצאה | 1980 |
| מספר עמודים | 342 (במהדורה העברית) 338 (במהדורה האנגלית) |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת אופוס |
| תאריך | 2005 |
| תרגום | יעל אכמון |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002483153 |
  | |
האימפריה שבה מתרחש הסיפור היא מקום של בגידות ותככנות, הדומה לאימפריה הרומית ולאימפריה הגלקטית מספריו של אייזק אסימוב. הספר מציג עמדה אמביוולנטית מבחינה מוסרית – אהבת אמת, הן הטרוסקסואלית והן הומוסקסואלית, הם נושאים מרכזיים בספר, לצד נושאים כמו נאמנות וכבוד. הונאה, חטיפה, רצח והתנקשות גם הם נושאים מרכזיים ונפוצים בספר, וכל אחד מהם מואר ומוצג ביותר מאור אחד. כמו ברבים מספריו של קארד, נושא הסיפור הוא יותר יחסי גומלין בין אנשים, וסוגיות מוסריות המעסיקות אותם, והוא כמעט לא מתמקד בטכנולוגיה, אף על פי שלאימפריה המוצגת יש בבירור טכנולוגיה מתקדמת.
תרגומו של הספר לעברית יצא בשנת 2005 בהוצאת אופוס. את הספר תרגמה יעל אכמון.
עלילה
ליבת הסיפור היא הרעיון המוצג, שלפיו נערות ונערים נבחרים נרכשים על ידי מקום בשם "בית השיר" בגיל צעיר בגלל יכולות השירה שלהם. הילדים נלקחים מתוך המציאות הרגילה כדי שילמדו לשיר, ובסופו של דבר מוענקים למשך תקופה לאנשים כזמרים. הם מקבלים תרופות המעכבות את תהליך ההתפתחות וההתבגרות שלהם, ועושות אותם למעוקרים.
המוכשרים שבנערים נקראים "ציפורי שיר", והם "ניתנים רק לאלה היכולים להעריכם באמת".[3] ציפורי שיר ניתנים לאנשים עשירים, וכשהם מגיעים לגיל 15 הם חוזרים לבית השיר. זמרים שאינם מצליחים להגיע למדרגת "ציפור שיר" אינם חיים את חיי שאר האנשים, אלא נשארים בבית השיר והוא דואג לכל צורכיהם.
אנסט מזוהה כבעל כישרון מיוחד ומטופל באופן אישי על ידי אֶסְטֶה, אומנית שיר בכירה. בגלל כישרונו הוא נשלח אל הקיסר מיקאל, שליט הקיסרות. בביתו של מיקאל הוא נחטף, רוצח וצופה במספר מקרי רצח וניסיונות התנקשות, ופוגש באנשים מעברו. בסופו של דבר הוא חוזר לבית השיר כזקן לא מוכר שכישרונו אבד ממנו.
ביקורת
קארד מעיד שקוראים רבים תהו לאחר קריאת הספר על פרסומם של עמודים רבים בסופו, שלדעתם מיותרים, כיוון שהעלילה למעשה כבר נגמרה.[2]הוא כתב כי הסיפור הוא "אחד האמוציונליים ביותר שאי פעם כתבתי".[4]
לדברי ג'יימס קמפבל, בספריו המוקדמים של קארד מופיעה מיניות – הדחקתה וחשיבותה, בשילוב אלמנט הנער שנועד לגדולה – כמרכיב תמטי מרכזי פעמים רבות, ואכן, מין הטרוסקסואלי והומוסקסואלי כאחד מופיעים ב"אומן השיר" במפורש ובמרומז.[5] בספר נכללים יחסים הומוסקסואליים בין שתיים מהדמויות – הגיבור אנסט וידידו ג'וזיף. קארד, מורמוני ושמרן חברתי, שכתב מספר מאמרים בגנות הומוסקסואליות,[6] הגיב לביקורת השמרנית על ספרו במאמר. על מהות היחסים בין אנסט וג'וזיף הוא כותב במאמרו "The Hypocrites of Homosexuality" (הצביעות של ההומוסקסואליות):
מה שהרומן מציע הוא טיפול בדמויות החולקות ביניהן מעשה אסור שהתרחש בגלל רעב מצד אחד, חמלה מצד שני, אהבה אמיתית וידידות. לא ניסיתי להראות שהומוסקסואליות היא "יפה" או "טבעית" – למעשה, מין מכל סוג שהוא עשוי להיות "יפה" רק למשתתפיו, וקשה להעלות על הדעת את טבעיותה של מגמה אנטי-אבולוציונית מובהקת כמו הזדווגות של בני אותו מין. נושאים אלה לא היו רלוונטיים. הידידות בין אנסט לג'וזיף הייתה הדבר היפה והטבעי, גם אם בסופו של דבר היא הובילה אותם לדרך הרסנית.
—"The Hypocrites of Homosexuality" By Orson Scott Card[7]
על הספר כתבה סופרת הפנטזיה אלמה אלכסנדר (אנ') שהוא "ככל הנראה העבודה הטובה ביותר שפרסם קארד, אי-פעם."[8]
קישורים חיצוניים
- על "אומן השיר" באתר הרשמי של אורסון סקוט קארד (באנגלית)
- הפרקים הראשון והשני מתוך הספר באתר הרשמי של אורסון סקוט קארד (באנגלית)
- הסיפור הקצר "Mikal's Songbird" באתר הרשמי של אורסון סקוט קארד (באנגלית)
- אומן השיר: פרקים לדוגמה באתר "אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה" (בעברית)
- אומן השיר, באתר OCLC (באנגלית)