אולימפיאדת רומא (1960)

בכינוס הוועד האולימפי שנערך בצרפת ב 15 ביוני 1955, הוחלט כי מבין לוזאן, דטרויט, טוקיו, רומא, בודפשט (העיר הראשונה מהגוש המזרחי שהציעה את אירוח המשחקים), בריסל ומקסיקו סיטי תהא זו רומא שתארח את המשחקים.

תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1960[1]
עיר	מדינה	סיבוב 1	סיבוב 2	סיבוב 3
רומא	איטליה איטליה	15	26	35
לוזאן	שווייץ שווייץ	14	21	24
דטרויט	ארצות הברית ארצות הברית	6	11	—
בודפשט	הונגריה (1949–1957) הונגריה	8	1	—
בריסל	בלגיה בלגיה	6	—	—
מקסיקו סיטי	מקסיקו (1934-1968) מקסיקו	6	—	—
טוקיו	יפן יפן	4	—	—

רומא נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של 1908, אך המשחקים לא נערכו בה אלא הועברו ללונדון. בקונגרס של הוועד האולימפי הבינלאומי שנערך בסופיה הוחלט כי במשחקים אלו תוחלף סירת 12 המטרים בדגם חדש, ההולנדי המעופף, יתקיימו משחקים מקדימים בכדורמים, כדורגל, הוקי וכדורסל על מנת לצמצם את כמות המשחקים והוצא מקצה "הצבי הרץ" מתחרויות הקליעה. בקונגרס מינכן (1959) הוחלט על שילוב ריצת 800 מטרים לנשים. בכינוס זה הוחלט על המנגנון שלימים יקרא הקריטריון האולימפי: לכל מדינה הותרה שליחה של ספורטאי אחד לענף האתלטיקה, ואלתטים נוספים לפי השגה של קריטריונים שנקבעו מבעוד מועד במהלך השנה שקדמה למשחקים.

בכינוס זה נקבע גם כי המשחקים בשנת 1964 ייערכו בטוקיו ומשחקי החורף באינסברוק.

בעיות פוליטיות ומדיניות ניצבו בפני הוועד האולימפי גם במשחקים אלה: את בעיית משלחות גרמניה פתר הוועד שוב בעזרת יצירת המשלחת הכלל-גרמנית. בעיות נוספות היו המחלוקות בין צפון לקוריאה הדרומית והמחלוקות בין סין וטיוואן.

הלפיד הודלק באופן מסורתי מקרני השמש באולימפיה שביוון. משם הובל הלפיד בעזרת אצנים לאתונה ומשם לפיראוס. משם, נישא הלפיד בדרך הים על ידי אוניית מפרשים בשם אמריגו וספוצי, והובל לסירקוזה. המרוץ היבשתי המשיך לאורך חופי סיציליה, מיצר מסינה, פומפיאה ומשם לרומא. הלפיד עבר 1500 קילומטרים ביבשה על ידי 1,187 אצנים. לפני טקס הפתיחה ערך הלפיד מרוץ נוסף ברחובות אתונה.

יום לפני הטקס הוזמנו הספורטאים לקריית הוותיקן וזכו לברכה מהאפיפיור יוחנן העשרים ושלושה. טקס הפתיחה נערך באצטדיון סטאדיו אולימפיקו. אלף יוני שלום הופרחו ושלושה מטחי כבוד נורו. כל כנסיות רומא צילצלו בפעמוניהן כאשר ג'יאנקרלו פאריס הדליק את האש האולימפית.

המדינות שגרפו את מרב המדליות:

מקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1	ברית המועצות ברית המועצות	43	29	31	103
2	ארצות הברית ארצות הברית	34	21	16	71
3	איטליה איטליה מארחת	13	10	13	36
4	גרמניה	12	19	11	42
5	אוסטרליה אוסטרליה	8	8	6	22
6	טורקיה טורקיה	7	2	0	9
7	הונגריה (1949–1957) הונגריה	6	8	7	21
8	יפן יפן	4	7	7	18
9	פולין פולין	4	6	11	21
10	צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה	3	2	3	8

• באולימפיאדת רומא הוענקו לראשונה מדליות כשהן מחוברות לשרשרת ולא בתוך קופסה.
• אולימפיאדת רומא הייתה האחרונה שבה השתתפה דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד. המדינה הורחקה מהתחרויות לאחר אולימפיאדה זו וחזרה להשתתף, לאחר ביטול האפרטהייד, באולימפיאדת ברצלונה (1992).

• קסיוס קליי (לימים מוחמד עלי) (ארצות הברית ארצות הברית) זכה במדליית זהב.

• קנוט אנמרק ינסן (דנמרק דנמרק) מת במהלך המרוץ לאחר שצרך חומרים אסורים. היה זה המוות השני במשחקים האולימפיים, לאחר מותו של אצן מרתון פורטוגזי בשנת 1912.

ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת רומא (1960)

• וילמה רודולף "האיילה השחורה" (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-3 מדליות זהב בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת שליחות 4x100 מטר, לאחר שהתגברה על מחלת הפוליו בה לקתה.
• האתלטיות היהודיות מברית המועצות (ברית המועצות ): אירינה פרס זכתה במדליית זהב בריצת 80 מטר משוכות ואחותה טמרה פרס זכתה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל ומדליית כסף בזריקת דיסקוס. ורה קרפקינה זכתה במדליית זהב בקפיצה לרוחק.

• גלן דייוויס (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר משוכות והגן על תוארו ובריצת שליחים 4x400 מטר.
• אוטיס דייוויס (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב בריצת 400 מטר ובריצת השליחים.
• אבבה ביקילה (אתיופיה אתיופיה), זכה במדליית זהב בריצת מרתון, מדליית הזהב הראשונה של נציג מדינה אפריקנית.
• אל ארטר (ארצות הברית ארצות הברית), זכה במדליית הזהב השנייה שלו מתוך 4 מדליות זהב בזריקת דיסקוס.
• לי קלהון (ארצות הברית ארצות הברית), זכה במדליית זהב בריצת 110 מטר משוכות והגן על תוארו.

• פקיסטן (פקיסטן ) זכתה במדליית הזהב הראשונה שלה כששברה את שליטתה המוחלטת של הודו בהוקי שדה, והייתה לנבחרת הראשונה שמנצחת אותה מאז 1928.

• נבחרת הנשים של ברית המועצות (ברית המועצות ) בהתעמלות מכשירים זכתה ב-15 מתוך 16 מדליות זהב אפשריות.
• לאריסה לטינינה (ברית המועצות ברית המועצות), זכתה ב-6 מדליות מהן 3 זהב כולל בתחרות הקרב רב אישי ובסך הכל צברה עד לאותה העת 12 מדליות, משתי אולימפיאדות ואותה העת דורגה במקום השני בכל הזמנים ביחד עם האתלט פאבו נורמי מפינלנד, אחרי אדוארדו מנג'רוטי מאיטליה (13 מדליות).

• נבחרת הגברים של יפן (יפן ) בהתעמלות מכשירים זכתה במדליית זהב הקבוצתית הראשונה שלה מתוך חמש.
• בוריס שאחלין (ברית המועצות ברית המועצות), זכה ב-7 מדליות מהן 4 זהב כולל בתחרות הקרב רב אישי.
• טקאשי אונו (יפן יפן), זכה ב-6 מדליות מהן 3 זהב.

• נבחרת הכדורסל של ארצות הברית (ארצות הברית ) זכתה בפעם החמישית ברציפות במדליית זהב.

• ויקטור ז'דנוביץ' (ברית המועצות ברית המועצות) זכה בשתי מדליות זהב ברומח, בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית.
• ג'וזפה דלפינו (איטליה איטליה), בשתי מדליות זהב בדקר, בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית.
• רודולף קארפטי (הונגריה הונגריה), שהגן על תואריו, זכה בשתי מדליות זהב בחרב, בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית.
• אדוארדו מנג'רוטי (איטליה איטליה), זכה בשתי מדליות, זהב וכסף ובכך הפך באותה העת לספורטאי המעוטר ביותר בכל הזמנים במשחקים האולימפיים עם 13 מדליות, לאחר ששבר את שיאו של האתלט פאבו נורמי (פינלנד פינלנד) (12 מדליות) מאמסטרדם 1928.
• אלדר גרביץ' (הונגריה הונגריה), זכה במדליית הזהב השביעית מתוך 10 מדליות בהן זכה ב-6 אולימפיאדות.

• ירט פרדריקסון (שוודיה שוודיה), זכה במדליית הזהב השישית שלו.

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת רומא (1960)

נבחרת ארצות הברית בשחייה לנשים, זכתה ב-5 מדליות זהב מתוך 7 מדליות אפשריות.

• כריס וון סלטצה (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי, במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב ומדליית כסף אחת במשחה ל-100 מטר חופשי.
• דון פרייזר (אוסטרליה אוסטרליה), זכתה ב-3 מדליות, אחת זהב במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי בפעם השנייה ברציפות ושתי מדליות כסף במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
• לין בורק (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
• אילזה קונרדס (אוסטרליה אוסטרליה), אחותו של ג'ון קונרדס אף היא זכתה במדליית כסף, במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.

נבחרות השחייה לגברים של ארצות הברית ואוסטרליה זכו כל אחת ב-4 מדליות זהב וב-9 מדליות בסך הכל.

• מוריי רוז (אוסטרליה אוסטרליה), זכה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי, מדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי ומדליית ארד במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.
• ג'ון קונרדס (אוסטרליה אוסטרליה), זכה ב-3 מדליות, מדליית זהב אחת במשחה ל-1500 מטר חופשי ושתי מדליות ארד במשחה ל-400 מטר חופשי ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.
• מייק טרוי (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר פרפר בשיא עולם חדש ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי בשיא עולם חדש נוסף.
• ג'ף פארל (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב, בשניהם נקבעו שיאי עולם חדשים.

• פול אלווסטרום (דנמרק דנמרק), זכה בפעם הרביעית במדליית זהב במפרשית הפין.
• קונסטנטינוס השני, מלך יוון העתידי (יוון יוון), זכה במדליית זהב במפרשית דרגון.
• סופיה, מלכת ספרד, ייצגה את יוון (יוון ), בשיט מפרשיות.

• ישראל באולימפיאדת רומא (1960)
• יהודים באולימפיאדת רומא

מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת רומא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת רומא (באנגלית)
• אולימפיאדת רומא באתר הוועד האולימפי
• אולימפיאדת רומא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)