אובר

המודל העסקי של חברת אובר מתבסס על עקרונות כלכלה משתפת. החברה מפיצה יישום סלולרי המאפשר יצירת קשר בין נהגים לבין נוסעים פוטנציאליים. הטכנולוגיה מאפשרת את החיבור בין הנהגים לנוסעים ומספקת גם את אמצעי התשלום, ובתמורה לכך גובה עמלה יחסית מתוכו.

החברה מציעה שירותים שונים בהם UberX בו הנהגים משתמשים ברכבם הפרטי, UberXL לרכבים פרטיים גדולים, UberBlack למכוניות מהודרות ("לימוזינות"), ו-UberSUV למכוניות שטח גדולות. בשנת 2014 הפעילה אובר לראשונה שירות נסיעות משותפות (Carpooling) תחת השם UberPool, המאפשר לנוסעים בעלי מסלול נסיעה דומה לחלוק רכב ולשלם מחיר מוזל^[4]. שירות UberTaxi, הזמין במספר מצומצם של ערים, מפעיל מוניות מסורתיות. בעבר הפעילה אובר שרות זה גם בתל אביב.

התשלום, בדומה לזה של מוניות, מבוסס על מרחק וזמן הנסיעה. אובר מעלה בצורה משמעותית, עד פי שבעה, את המחיר בשעות עומס (surge pricing) כדי למשוך נהגים ולהוריד את הביקוש בשעות כאלה, במטרה להגיע לשיווי משקל כלכלי בין ביקוש והיצע^[5].

בנובמבר 2019 קבע משרד העבודה של ניו ג'רזי כי אובר עברה על חוקי ההעסקה של הנהגים והטיל עליה תשלום פיצויים בגובה של 650 מיליון דולר בעבור 4 שנים של היעדר תשלום זכויות עובד וביטוח לעובדים.^[6]

אובר נוסדה על ידי היזם הקנדי-יהודי גארט קמפ (מייסד StumbleUpon) ושותפו האמריקאי-יהודי טראוויס קלניק(אנ'), בשנת 2009, והשירות ניתן בגרסת בטא החל מקיץ 2010. ב-2011 שינתה את שמה מ-UberCab ל-Uber. עד סוף 2011 גייסה החברה כ-44 מיליון דולר.

בשנת 2014 הוקמה Uber Eats לאספקת משלוחים של מוצרי מזון. בשנת 2021 היא החלה לספק משלוחים שנרכשו דרך GoPuff.

ב-2015 צירפה החברה לשורותיה חוקרים ממחלקת הרובוטיקה של אוניברסיטת קרנגי מלון במטרה לעבוד על פיתוח רכב אוטונומי^[7]. ב-14 בספטמבר 2016 השיקה החברה שירות כלי רכב אוטונומיים בפיטסבורג.

במאי 2016 אובר פעלה ב-66 מדינות וב-449 ערים ברחבי העולם. פעילותה של אובר כרוכה בחיכוך רב עם הרשויות במקומות בהן היא פועלת, ובעיקר עם חברות המוניות המסורתיות. הסוגיות העיקריות עליהן קיים דיון הן האם הנהגים המתחברים לאפליקציה של החברה הם שכירים או עצמאיים והאם התחרות שהיא מציבה לנהגי המוניות הוגנת^[8][9]. מדינות רבות, בהן ארצות הברית, אוסטרליה ומקסיקו, ערכו התאמות רגולטוריות כדי לאפשר הפעלת תחבורה שיתופית בתחומן באופן חוקי^[10]. במקומות אחרים, כמו יוון, ספרד וישראל, ארגוני המוניות ממשיכים להתנגד לשירותי תחבורה שיתופית ולפתיחת השוק לתחרות^[11].

באוקטובר 2016 קבע בית דין לעבודה בבריטניה בעקבות עתירה של שני נהגים, כי בין אובר לנהגיה מתקיימים יחסי עבודה, ולפיכך תחויב החברה בתשלום שכר מינימום, שכר בחופשות וזכויות סוציאליות. תביעות דומות מתנהלות כנגד החברה גם במדינות נוספות^[12].

לאובר מספר מתחרים בעולם, בהם Didi Chuxing, המתחרה הגדולה של אובר בסין, ו-Lyft בארצות הברית.

ביוני 2017, אחרי שנה קשה שעברה על החברה, שכללה ביקורת על המודל העסקי יחד עם שערוריות הנוגעות לתמחור, טיוח הטרדות מיניות ובעיות נוספות הרלוונטיות למדיניות הפנים והחוץ של החברה, כולל כלכליות - התפטר המנכ"ל טראוויס קלניק. דארה קוסרשאהי, מנכ"ל אקספדיה לשעבר, החליף אותו^[13].

במאי 2019 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בניו יורק לפי שווי של 75.5 מיליארד דולר^[1].

בשנת 2019 נשלל רישיונה של אובר לפעול בעיר לונדון לאחר כשלים נשנים בבטיחות ובהתנהלות עסקית, בהם עשרות אלפי מקרי מרמה וסיכון של נוסעים.^[14]

• 
  הסמליל הנוכחי של אובר, מ-2018
• 
  הסמליל של אובר מ-2016 עד 2018
• 
  הסמליל של אובר מ-2011 עד 2016

החברה סופגת ביקורת מהמגזר הפוליטי והעסקי, שתוקפים אותה על כך שהיא גוזלת את פרנסתם של נהגי המוניות, שמשתייכים מסורתית למעמד הנמוך במדינות בהן פועלת אובר. כך למשל, התקיימו מספר הפגנות אלימות של נהגי מוניות כנגד החברה ביוני 2016 בערים סאן פאולו, לונדון, פריז, מדריד, ברלין וברצלונה^[15], וממשלת צרפת הטילה על אובר קנסות שונים עקב פעילותה.

במהלך השנים הוגשו אלפי תלונות ותביעות כנגד החברה, על ידי נוסעות שדיווחו כי נהגים של החברה ניסו לאנוס אותן, נוסעים שדיווחו שהותקפו מינית על ידי הנהגים או להפך^[16][17]. מטענות התביעה עולה כי אובר הורידה במתכוון את רמת בדיקות הרקע שהיא עורכת לנהגים, על מנת להגדיל את רווחי החברה, וכתוצאה מכך הועסקו עברייני מין כנהגים, בהעלמת עין מצד החברה או שלא ביודעין. עם זאת, לחברה יש מנגנון תלונות הבודק לפי רמת חומרה את חומרת התלונות כנגד הנהג, במקרים מסוימים החברה אף חוסמת משירות את הנהגים העבריניים.

בשנת 2017 חשפה סוזן פאולר פרשות הטרדות מיניות מצד הנהלת החברה.

דו"ח של האנסליט ברוס שאלר^[18] ודו"ח של רשות התחבורה של לונדון^[19] מצאו ששירותי הסעה כמו אובר וליפט תורמים לגודש בכבישים. מחקר שמומן על ידי אובר מצא שבין חצי לשני שלישים מזמן הנסיעה של נהגי אובר הוא ללא נוסעים, והשירות מוריד את הכנסות הנהגים ומגביר את הגודש בכבישים.^[20] מחקר של הכלכלן ג'וד קרמר מצא שבערים לוס אנג'לס וסיאטל מקדם המילוי של אובר גבוה מזה של שירותי המוניות, והסיק שמכך שאובר מצמצמת גודש, בהנחה שנסיעות אובר מחליפות נסיעות של מוניות;^[21] המחקרים האחרים מצאו שנסיעות אובר לא מחליפות נסיעות של מוניות אלא מתווספות על חשבון הליכה ברגל, נסיעה באופניים, ונסיעה באוטובוסים, וכן שרכבי אובר נעים ללא נוסע 40% מהזמן.^[22]

הצטברות המחקרים המצביעים על כך שפעילות אובר ויריבתה ליפט מחמירה את הגודש בכבישים הניעה מספר ערים בארצות הברית, בהן ניו-יורק, שיקגו וסן-פרנסיסקו, להטיל עליהן הגבלות והיטלים.^[22]

חברת אובר החלה את פעילותה בארץ בחודש אוגוסט 2014 במטרה להפעיל בישראל לראשונה תחבורה שיתופית, אך טרם יושבה המחלוקת בנוגע להפעלת שירות שיתוף הנסיעות UberX. את ההתנגדות לשירות מוביל ועד נהגי המוניות אשר מתנגד לפתיחת השוק לתחרות^[23].

בנובמבר 2014 הוגשה לכנסת הצעת החוק "חוק תחבורה שיתופית" שיזמו חברי הכנסת בועז טופורובסקי (יש עתיד) ומשה פייגלין (ליכוד)^[24]. חברי כנסת נוספים שהצטרפו להצעת החוק הם יעקב אשר (יהדות התורה), זבולון כלפה (הבית היהודי), דוד צור (התנועה), אלעזר שטרן (התנועה) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו). הצעת החוק קבעה כי התחבורה השיתופית תאפשר הוזלה מיידית של יוקר מחירי התחבורה בישראל, תפחית את זיהום האוויר, תמנע עומסי תנועה, תאונות ונהיגה בשכרות^[25].

בחודש ינואר 2016 עלתה אובר לכותרות בישראל בעקבות ויכוח חריף בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין שר התחבורה, ישראל כץ, על פתיחת שוק המוניות לתחרות, לאחר שראש הממשלה רמז כי כץ מתנגד לתחרות בשל שיקולים פוליטיים ובעקבות לחץ שמפעילים עליו נהגי מוניות החברים במרכז הליכוד^[26].בנובמבר 2017 הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו מניעה קבוע נגד פעילות החברה בישראל^[27]. במאי 2018 הגיעו מנהלי החברה להסכם עם משרד התחבורה, לפיו החברה תפסיק את פעילותה בישראל בנסיעות שיתופיות ותשלם כ-112 אלף שקלים למשרד התחבורה, בתמורה לכך שלא יוגשו כתבי אישום נגד מנהליה על הפעלה לא חוקית של השירות^[28].החברה פעלה בישראל עם נהגי מוניות ברישיון בלבד, בדומה לאפליקציות אחרות להזמנת מוניות בישראל.

אובר היא התורמת הגדולה ביותר של חברת פיוצ'ר מוביליטי, אשר מקדמת דה-רגולציה למען אובר בישראל.^[29]

ביוני 2023 הודיעה החברה על הפסקת פעילותה בישראל.^[30]

ב-15 בספטמבר החברה פרסמה שהיא נפלה קורבן למתקפת סייבר^[31].ההאקר הציג את עצמו כנער בן 18, והשתמש בהנדסה חברתית בכדי להשיג סיסמאת התחברות של אחד מעובדי החברה. לאחר השגת הנגישות הראשונית, התוקף איתר פרטי התחברות לשרתי ענן של החברה. ההאקר פרסם את הצלחת הפרצה בחשבון Slack של החברה, ורבים מעובדי החברה חשבו שמדובר בבדיחה עד שהתברר כי מדובר בפריצה אמיתית^[32].ב-16 בספטמבר החברה פרסמה כי לא נמצאו ראיות לכך שהייתה פגיעה במידע של משתמשי האפליקציה, וכי היא עירבה גורמי אכיפת חוק^[33].ב-19 בספטמבר החברה האשימה את קבוצת הסייבר Lapsus$ כאחראית לתקיפה^[34].

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אובר

• אתר האינטרנט הרשמי של אובר (באנגלית)

• אובר, ברשת החברתית פייסבוק
• אובר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אובר, ברשת החברתית אינסטגרם
• אובר, ברשת החברתית LinkedIn
• אובר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אובר, באתר פינטרסט
• מירב מורן, ‏בעלי המוניות חוששים לפרנסתם; "אי-אפשר לעצור את אובר", באתר גלובס, 27 ביולי 2015
• דפנה מאור, האם הסטארט-אפ החם בעולם יפתור את בעיית הפקקים של הרכבת הקלה בת"א?, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2015
• הדי כהן, ‏מנכ"ל אובר ניו-יורק בראיון ל"גלובס": "גם ישראל יכולה להצטרף למהפכה", באתר גלובס, 10 במרץ 2016
• קרן צוריאל-הררי ואורי פסובסקי, 45 דקות נסיעה ב-4.5 דולר. איך זה יכול להיות כלכלי?, באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2017
• דיוויד פייזנר, ‏חדשנות תוצרת איראן: המנכ"ל שאמור למרק את תדמיתה של אובר לקראת ההנפקה ב-2019, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2018

• אורי בלאו, תיקי אובר | הדלפת ענק חושפת כיצד פועל מנגנון ההון והשלטון, באתר שומרים, 10 ביולי 2022