אהרון נחשון

אהרון נחשון נולד בחיפה והיה חבר בתנועת הצופים. ב-1943 התגייס במסגרת הכשרה לפלמ"ח, שירת בפלוגה ד' ברמת הכובש ובמעוז חיים והיה חבר במחלקת הטיס^[1]. ב-1945 השתחרר מהפלמ"ח, המשיך בפעילות במסגרת ההגנה, עבר קורס מפקדי מחלקות ב-1947 (מחזור י"ט).

במלחמת העצמאות שירת כמפקד פלוגה ב' בגדוד 22 של חטיבת כרמלי ולחם בקרב על חיפה, הוא פיקד על מבצע החדרת מכונית תופת לרחוב עיראק במרכז העיר הערבית, מבצע שהסתיים בהרס ונפגעים רבים בקרב הערבים^[2]. לאחר מכן שירת כמפקד הסיירת החטיבתית ולחם בקרבות בגליל.

בצה"ל שירת בחיל השריון, ביולי 1950 מונה למפקד גדוד 79, גדוד חרמ"ש ושירת בתפקיד עד ספטמבר 1951^[3], בתקופת פיקודו פעל הגדוד בפעולות תגמול, בהם מבצע כסלו לפריצת מחסום ירדני בדרך לאילת. לאחר מכן שירת כראש מטה חטיבת כרמלי, השלים לימודי הנדסת מכונות בטכניון ובסיומם מונה למפקד בית הספר לשריון, נשלח ב-1955 לצרפת על מנת לבחון את רכישת טנקי ה-AMX-13^[4]. במלחמת סיני פיקד על גדוד 377, גדוד טנקי שרמן שהורכב מחניכי בית הספר ולחם במסגרת חטיבה 37 בקרב רפיח ועם חטיבה 7 בקרבות באזור מתחם אבו עגילה שבסיני ובקרב סכר הרואיפה^[5]. לאחר המלחמה פיקד על חטיבה 7, שירת כראש מחלקת אמצעי לחימה וכסגן ראש אג"א, למד הנדסה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובסוף כהונתו הושאל למשרד הפיתוח וכיהן כמשנה למנכ"ל.

לאחר שחרורו מונה ב-1968 למנכ"ל הראשון של מנועי בית שמש. ב-1976 הצטרף למפלגת שלומציון בראשות אריאל שרון^[6].

• אהרון נחשון, באתר הפלמ"ח