אדולף פון בקר

בקר נולד בהלסינקי, שם החל את לימודיו האמנותיים בבית הספר לרישום של האגודה הפינית לאמנות; הוא גם למד משפטים. ב-1853 סיים את לימודי המשפטים והפך לחניך בבית המשפט לערעורים בטורקו. בהיותו שם, הוא הצטרף למשלחות ציור לאזור הכפרי והכיר את רוברט וילהלם אקמן, שעודד אותו ללמוד באקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות יפות. הוא סיים אקדמיה זו ב-1856.^[3]

ב-1858, הוא קיבל המלצה ללמוד אצל תומאס קוטיר בפריז, אבל הוא לא הסתגל לעיר הקוסמופוליטית הענקית, ונרשם לאקדמיה לאמנות בדיסלדורף. אולם מסלול הלימודים בדיסלדורף אכזב אותו, והוא חזר לפריז כדי לנסות שוב. בקר פנה והתקבל לבית הספר לאמנויות יפות, שם למד אצל פליקס-ג'וזף באריאס, ארנסט הברט, לאון קוני ולאון בונה.

ב-1864 הוא נסע לספרד והכין עותקים של המאסטרים הגדולים במדריד. מאוחר יותר הוא ביקר באיטליה. בשובו לצרפת שכר סטודיו מחוץ לפריז. ב-1868 חזר לפינלנד כדי לקבל תפקיד בבית הספר לציור של אוניברסיטת הלסינקי, כמחליף את מגנוס פון ריט.^[3] הוא התמנה לפרופסור שם ב-1879.

בינתיים, בשנת 1872, הוא הקים בית ספר פרטי לציור. הוא התפרסם כמורה קפדן מאוד. בין תלמידיו הידועים ביותר היו הלן שג'רבק, אנה סהלסטיין, אלין דניאלסון-גמבוגי, הלנה וסטרמרק ואקסלי גאלן-קללה.

עם סיום המאה ה-19, הוא ספג ביקורת גוברת מהדור הצעיר של האמנים על היותו שמרני מדי. זמן קצר לאחר מכן התפתחו חילוקי דעות בינו לבין אגודת האמנות הפינית והוא החל להציג באופן עצמאי.

הוא פרש מהאוניברסיטה ב-1892 וחזר לפריז. כשהתבגר, הוא הרגיש שהחורפים שם קרים מדי, והוא עבר לניס בשנת 1904.

הוא מת בזמן חופשה בשווייץ, בגיל 78.^[1]

• 
  "ההנאה של אמא", 1868
• 
  "תינוק חדש", 1875
• 
  "בוקר יום ראשון בכפר", שנות ה-70 של המאה ה-19
• 
  "הצגת הרך הנולד", 1875