אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה

אירועי הסרט נמצאים באופן כרונולוגי בין העונה השלישית לרביעית והאחרונה של סדרת הטלוויזיה "אגדות ברווזים", אשר מתרחשת ביקום דונלד דאק. הסרט מתחיל כאשר הדוד קמצוץ טס למזרח תיכון על מנת לבדוק תיבת אוצר שהתגלתה לאחרונה שהוא בטוח שהיא מכילה את האוצר של הגנב הגדול קולי באבא, כשהוא מלווה יחד עם וובי, שגרן ואחייניו יואי, דואי ולואי. למרות שהתאכזב בהתחלה כאשר נראה שהתיבה מכילה רק בגדים ישנים, קמצוץ מתרגש לגלות מפת אוצר עתיקה שנמצאה בכיס של גלימה ישנה, אשר מובילה לאוצר.

החבורה יוצאת למצוא את האוצר בהדרכת הגנב דיג'ון, מבלי לדעת שהוא עובד למעשה עבור המכשף המרושע מרלוק, אשר רוצה מנורה שנכללת באוצר. הקבוצה מגלה את האוצר של קולי באבא בפירמידה מכוסה בחול. וובי רואה באוצר את המנורה ומבקשת מקמצוץ לשמור אותה לעצמה, כאשר הוא מסכים לה מכיוון, שלפי דעתו, היא לא שווה דבר.

לאחר שהאוצר נארז להובלה, קמצוץ וקבוצתו נלכדים בחדר מלא עקרבים מפלצתיים על ידי מרלוק ודיג'ון שגונבים את האוצר. כשהשניים מסתכלים על האוצר הם מגלים שהמנורה לא נמצאת שם וחוזרים בחזרה לפירמידה, שם החבורה לכודה, על מנת למצוא אותה. כשהם מגיעים לפירמידה, השניים מופתעים לגלות שהחבורה הצליחה להימלט וחזרה לתל-ברווז ללא דבר מלבד המנורה.

ימים לאחר מכן, הילדים מגלים שבתוך המנורה ישנו שד, אשר מעניק לכל אחד מהם שלוש משאלות. בשביל שלא ינצלו את השד נוספים, ארבעת הילדים מחליטים לשמור עליו בסוד והוא מתחזה לחבר שלהם בשם ג'יני. תוך שימוש חסר אחריות בכוחה של המנורה, הילדים מבקשים, בין היתר, פיל מחמד וגלידה ענקית. בהמשך ג'יני מספר לילדים על מרלוק, מכשף בעל יכולת לשנות צורה לכל חיה שייבחר, אשר מעוניין להשיג את המנורה ולעשות מעשים מרושעים. בעזרת קמע קסם שיש למכשף, הוא מסוגל לקבל כמה משאלות שרק ירצה. הילדים מבטיחים לג'יני שהם ישמרו עליו בכל מחיר וימנעו ממרלוק למצוא את המנורה.

למחרת, וובי משתמשת במשאלתה האחרונה כדי להחיות את כל הצעצועים שלה, מה שמאלץ את הילדים לחשוף מפני קמצוץ את זהותו האמיתית של ג'יני. ברצון להרשים את האגודה הארכאולוגית בנשף השנתי שלהם, קמצוץ מבקש מג'יני שיהיה לו את האוצר של קולי באבא ומביא איתו את המנורה והשד לאירוע. בנשף, מרלוק ודיג'ון מתקיפים את קמצוץ שמצליח להתחמק מהם, אבל למרבה הצער ללא המנורה האמיתית, אשר הוא התבלבל ולקח במקומה סירת רוטב. כשדיג'ון מגלה על כך, הוא מחליט, לאחר שכנוע של ג'יני, לשמור על המנורה לעצמו ולא לגלות על כך למרלוק.

עם המנורה, דיג'ון מבקש שיהיה לו את כל הונו של קמצוץ, ובכך האחוזה, הנכסים והכסף עוברים לידו. קמצוץ והילדים מחליטים לא לוותר ויוצאים למבצע על מנת להשיג מחדש את המנורה מידיו של דיג'ון. המבצע לצערם נכשל שהם נתפסים ומרלוק משיג את המנורה. מרלוק מבקש שדיז'ון יהפוך לחזיר בגלל חוסר נאמנותו ושהאחוזה תהפוך למבצר מרחף. האחיינים מצליחים להציל את המצב שהם משתמשים בקלע כדי להפיל את המנורה מידיו של מרלוק ולזרוק אותה לקמצוץ. כשהמנורה בידיו של קמצוץ, הוא מבקש שהכל יחזור לקדמותו. הסרט מסתיים שכולם ביחד וקמצוץ מביע משאלה שלישית והאחרונה - שג'יני יהפוך לילד אמיתי ולא יהיה יותר שד. לאחר שביקש את זה המנורה נעלמה והתפוררה לאבק.

במהלך קרדיט הפתיחה של הסרט, הגופן של הכותרת דומה לזה של סדרת הסרטים "אינדיאנה ג'ונס". הרמז נוסף לסדרת הסרטים מגיע בהמשך הסרט כאשר מישהו שנראה כמו אינדיאנה ג'ונס, הדמות הראשית בסדרה, נמצא בנשף השנתי של האגודה הארכאולוגית. ההתייחסויות הללו לסדרת הסרטים היו הודות לגארי קריסל, אז נשיא Disney Television Animation, שהיה לו "קסם אובססיבי" מהסדרה^[4].

הסרט שאב השראה מהמעשיות "אלאדין ומנורת הקסמים" ו"עלי באבא וארבעים השודדים" מהאוסף "סיפורי אלף לילה ולילה". מוזכרים בסרט גם אירועים היסטוריים ומקומות, ביניהם אטלנטיס ופומפיי.

הדיבוב העברי של הסרט בוים והופק על ידי שפרירה זכאי.

בגרסה האנגלית של הסרט דיבבו גם צ'ארלי אלדר, ג'ק אנג'ל, סטיב בולן, שרי לין, מיקי מקגוואן, פטריק פיני ופרנק ולקר.

סדרת הטלוויזיה "אגדות ברווזים" החלה את שידוריה ב-18 בספטמבר 1987, כאשר היא הסתיימה ב-28 בנובמבר 1990 לאחר שהופקו לה ארבע עונות ו-100 פרקים. הסדרה הופקה על ידי Disney Television Animation שבבעלות חברת וולט דיסני, כאשר היא מבוססת על סדרת הקומיקס "הדוד קמצוץ" ומתרחשת ביקום דונלד דאק. הסדרה עוקבת אחר הרפתקאותיהם של הדוד קמצוץ ואחייניו יואי, דואי ולואי.

הסרט בוים והופק על ידי בוב האת'קוק, על פי תסריט מאת אלן בורנט. האת'קוק חשף בראיון שעלילת הסרט הייתה אמורה להיות מחולקת לחמישה פרקים בסדרת הטלוויזיה, כאשר לאחר מכן עלה רעיון אם יש דרך להפציץ אותה כסרט באורך מלא. העלילה במקור התרכזה באבן החכמים, אך הרעיון בוטל מאוחר יותר. הפקת הסרט נעשתה על ידי Walt Disney Pictures ו-Disney MovieToons, כאשר זו ההפקה הראשונה של האולפן^[5].

הנפשת הסרט נעשתה על ידי Walt Disney Animation France^[5], כשזו ההפקה השנייה שהנפיש לאחר "המלך בבר" משנת 1989. בשל הצלחתו של הסרט "מי הפליל את רוג'ר רביט" משנת 1988, כמה אנימטורים שעבדו על הסרט הוצבו באולפן החדש של דיסני בלונדון ולוקיישן נוסף הוקם בפריז בפיקוחם של פול וגאתן בריצי^[6]. אולפן דיסני בברבנק עיצב את הדמויות ואת לוחות הסיפור, ואז החומרים נשלחו לאירופה^[4]. האת'קוק בילה את רוב זמנו בין לונדון לפריז, בעוד עבודות הדיו, הצבע והמצלמה נעשו בסין, כאשר עבודות נוספות נעשו בספרד. הסרט הוא ההפקה האחרונה של דיסני שמשתמשת ב-cel-animation^[4].

האנימטור לארי רופל שיתף על עבודתו במהלך הפקת הסרט:

"הייתי האמריקאי היחיד שעבד באולפן בפריז במהלך ההפקה הזו, שאר האמנים היוצרים הגיעו בעיקר מצרפת, דנמרק, אוסטרליה ואיטליה. כאמריקאי היחיד בצוות, היו מקרים רבים שבהם נאלצתי להסביר למפקחים או אנימטורים אחרים את המשמעות המדויקת של כמה ביטויי סלנג אמריקאים המשמשים בדיאלוג של התסריט. אני רוצה להוסיף שהסרט הקטן הזה בסופו של דבר היה די חשוב בגלל אנשי המקצוע הרבים הבולטים בהנפשה שהתחילו בפרויקט הזה. מלבד עצמי (עשיתי הנפשה לפרויקטים רבים של דיסני, גם סרטים קצרים קלאסיים של האחים וורנר), ישנם, בין היתר, את האנימטורים של דרימוורקס, סילבן דבואי וניקולס מארלט, במאי ההנפשה הצרפתי פייר ליפודט, וג'יימס בייקר ודניאל ז'נט של Industrial Light & Magic. עבור כל האירופאים שעבדו על הפיצ'ר הזה של דיסני, זה היה הגשמת חלום, ומכיוון שרובנו עבדנו על פיצ'ר בפעם הראשונה בחיינו, במובן מסוים זו הייתה שלגיה שלנו"^[6].

הקלטות הדיבוב הראשוני של הסרט נמשכו כשנה אחת, כאשר שישה חודשים נוספים הושקעו בהקלטות חוזרות. אף על פי שאלן יאנג מעולם לא עבד עם כריסטופר לויד או ראסי טיילור לפני כן, הוא אמר שהוא התפעל מהעבודה שלהם. תחילה רצו שאת דמותו של ג'יני ידבב רובין ויליאמס, דבר שלבסוף לא קרה, אם כי שנתיים לאחר מכן דיבב את ג'יני בסרט "אלאדין"^[4]. התפקיד בסופו של דבר הוענק לריפ טיילור, שבנוסף לעבודה עם אלן יאנג וראסי טיילור, בילה בין שלוש עד שש שעות לבד על מנת להקליט שורות חדשות, ובשלב מסוים הוא אפילו הקליט מחוץ לאולפן. הוא סיפר "הייתי באטלנטיק סיטי... כשהם התקשרו אליי ואמרו שהם צריכים לשנות קצת דיאלוג... מצאתי טלפון באולפן רדיו והתקשרתי בשישה או שבעה עמודים של דיאלוג. הייתי צריך לעשות את זה שבע פעמים... כי הם המשיכו לשנות את דיאלוג"^[7].

הסרט הוקרן לראשונה בבתי הקולנוע בארצות הברית ב-3 באוגוסט 1990 בהפצת Buena Vista Pictures Distribution, וסימן את הפעם הראשונה שחברת וולט דיסני הפיצה לאקרנים סרט מונפש שלא הופק על ידי אולפני ההנפשה של וולט דיסני. לפני הקרנת הסרט הוקרן הסרט הקצר "Dude Duck" משנת 1951 בכיכובו של דונלד דאק^[8]. בישראל הסרט הוקרן בבתי הקולנוע בדיבוב עברי שבוים והופק על ידי שפרירה זכאי, החל מ-21 בספטמבר 1991.

לאחר ההקרנה בבתי הקולנוע, הסרט הופץ לצפייה ביתית על גבי VHS ו-DVD, כאשר מהמכירות של הראשון הוא הניב הכנסות של 32 מיליון דולר כשמכר כ-2.3 מיליון יחידות בארצות הברית. בהמשך הסרט עלה לאייטונס ולשירות הסטרימינג דיסני+. ה-VHS של הסרט נמכר גם בישראל, כמו כן עם הגעתו של דיסני+ לארץ ב-16 ביוני 2022, הסרט נכלל בו כחלק מתכני הבכורה, תחת השם סיפורים של ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה.

אלבום הפסקול של הסרט נקרא Treasure of the Lost Lamp (Original Motion Picture Soundtrack), כאשר הוא הולחן על ידי דייוויד ניומן^[9]. הפסקול כולל 22 רצועות של לחנים, כאשר הוא הופץ על ידי Intrada Records ב-4 באפריל 2017, לקראת האתחול של סדרת הטלוויזיה שנקרא "סיפורים של ברווזים" שיצא בהמשך השנה.

במהלך כתוביות הסיום של הסרט הושמע שיר הפתיחה של הסדרה, כאשר הוא בוצע על ידי ג'ף פסטו. בעברית השיר בוצע על ידי שי זורניצר בניהולו המוזיקלי של רוני וייס. השיר אינו מופיע בפסקול של הסרט.

הסרט לא זכה להצלחה כלכלית בקופות, כאשר הוא הרוויח ממכירות הכרטיסים כ-18.1 מיליון דולר מול תקציב של 20 מיליון דולר. כמו כן, במהלך הקרנתו בארצות הברית, הסרט נאלץ להתחרות מול הקרנות קיץ אחרות, ביניהן "משפחת סילוני: הסרט" שמבוסס על הסדרה "משפחת סילוני", כשגם אינו הצליח בקופות^[4].

הסרט קיבל ביקורות חיוביות בדרך כלל מאז יציאתו המקורית. הסרט מחזיק בדירוג של 88% באתר "Rotten Tomatoes", על סמך שמונה ביקורות^[10]. אתר "Common Sense Media" דירג את הסרט ב-3 מתוך 5 כוכבים^[11]. כריס היקס מאתר "Deseret News" טען שהוא נכנס "עם ציפיות נמוכות מאוד... הופתעתי לטובה עד כמה הסרט חכם ומצחיק"^[12]. בביקורת על הסרט לטלוויזיה, אמר ג'ואל סיגל מרשת ABC "הנה סרט שתוכלו לקחת אליו את הילדים שכולכם תהנו". באתר "וראייטי" הסרט כונה "הרפתקה מונפשת שופעת, תסריט חכם, הרפתקה נבונה".

ביקורות שליליות לסרט כללו את ריצ'רד הרינגטון מעיתון "וושינגטון פוסט", אשר ביקר את הסרט בשל הטוויסטים הצפויים בעלילה שלו^[5]. דייב קר מעיתון "שיקגו טריביון" ציין את חוסר הקרדיט לקארל בארקס, כותב סדרת הקומיקס עליה מבוססת סדרת הטלוויזיה שבהשראתה הסרט, והוסיף שהסרט הוא לא הפקה "שהאב המייסד היה גאה לשים בה את שמו"^[8]. צ'ארלס סולומון מעיתון "לוס אנג'לס טיימס" האשים בחוסר סיפור הרקע וראה בדמות דיג'ון "סטריאוטיפ מתכווץ"^[13].

בשנת 1991 הסרט היה מועמד לפרס ב-12th Youth in Film Awards, אך הפסיד לסרט "ברנרד וביאנקה במבצע אוסטרליה"^[14].

במקביל להפצת הסרט, יצא לאור עיבוד קומיקס שמבוסס עליו, אשר נכתב על ידי ג'ון לוסטיג ואויר על ידי Jaime Diaz Studio.

בסרט הופיעו שלוש דמויות חדשות, דיג'ון, מרלוק וג'יני, אשר הופיעו במדיות נוספות לאחר הופעתם בהפקה, ביניהן בעונה הרביעית של הסדרה ובאתחולה "סיפורים של ברווזים". מרלוק הופיע גם במשחקי הווידאו "Legend of Illusion Starring Mickey Mouse" משנת 1995 ו-"Donald Duck: Goin' Quackers" משנת 2000.

הסרט היה אמור להיות הראשון בסדרת סרטים שמבוססת על הסדרה. עם זאת, לאחר שהסרט הרוויח מתחת לציפיות, כל סרטי ההמשך בוטלו. כשנשאל על האפשרות להפיק סרט המשך ענה האת'קוק "אני לא יודע לגבי סרטי 'אגדות ברווזים'... אבל הייתי רוצה לעשות עוד פיצ'ר... אני גאה בזה. זה פשוט סיפור הרפתקאות קטן".

• אתר האינטרנט הרשמי של אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה (באנגלית)
• "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", באתר נטפליקס
• "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
• "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אגדות ברווזים - אוצר המנורה האבודה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית