אבינסק

שם העיר נגזר משם הנחל (הידרונים) אבין אשר מקורו באתנונים צ'רקסי קדום. סברה אחרת מיחסת את שם העיר למילה האבחזית абна (אְֲבּנָה) שמשמעותה "יער".

במאה השנייה לספירה הגאוגרף תלמי הזכיר את העיר אבון שמוקמה באמצע התווי, על גדות הנהר אבון.ייתכן כי תושביה היו מאיוטים (מאוטים). שרידי יישוב מאיוטי נתגלו באתר מפעל הלבנים באבינסק.

בשנת 1834 הקים הגנרל הרוסי אלקסיי וליאמינוב מבצר רוסי בשם אבינסקויה במקום יישוב כפרי (אאול) קודם של שבט הצ'רקסי, הנטוחאיים. צ'רקסים אלה גורשו לאסיה הקטנה בשטח טורקיה העות'מאנית. המבצר הרוסי הוקם במסגרת "קו התקשורת גלנג'יק".^[1] הוא היה אחד ממבצריה של האימפריה הרוסית בצפון קווקז. המקום נודע גם כמקום הגליה אליו הוגלו הדקבריסטים אלכסנדר בסטוז'ב, אלכסנדר אודוייבסקי ופבל קטנין.

בסוף החודש מאי 1862 השתקעו במחוז נטוחאי מתיישבים קוזקים מאזורי אזוב וקובאן במעורבות הגדוד אדאגום שבפיקוד פ.ד. בביץ'.בשנת 1863 הם הקימו 8 כפרים קוזקיים ("סטניצה") חדשים בין הנחלים אבין ואיל. אחד מאותם כפרים היה אבינסקאיה, שנוסד על ידי הקוזקים מאזוב.הכפר היה חלק מהמגזר טמריוק של אזור קובאן.^[2]

בעת הרדיפות באימפריה העות'מאנית בשלהי המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 הגיעו לאזור פליטים יוונים פונטים.

בשנת 1913 פעלו ביישוב מספר בתי חרושת ובהם בית חרושת לרהיטים, בית חרושת לייצור קמח ושמן של משפחת קורגוזוב,ובית חרושת לטבק. בשנים 1914–1919 פעלה באבינסקאיה מערכת רכבות רתומות לסוסים - "קונקה".

בימי המשטר הקומוניסטי הסובייטי בשנת 1935 הוקמה נפת אבינסק ואבינסקאיה הייתה לבירתה.

בזמן מלחמת העולם השנייה והמלחמה הפטריוטית הגדולה, בשנת 1942, ארגן המשטר של סטלין את גירושם של היוונים מהנפות אבינסק וסוורסק לסיביר, לצפון קזחבסטן ולמזרח הרחוק הרוסי. שורדי הגירושים האלה הורשו לחזור אחרי שנת 1956.^[3]

ב־7 בדצמבר 1962, בימי השלטון הסובייטי, זכתה אבינסקויה במעמד יישוב פועלים בשם "אבינסקי" ושנה לאחר מכן, ב־23 באוקטובר 1963 שונה שמה לאבינסק והיא הוגדרה כעיר.^[4]

אחרי שנת 1989 מצאו מקלט באבינסק טורקים מסחתים שנמלטו מפרעות באוזבקיסטן.

העיר נמצאת במישור פריאזובו–קובאן, על גדות הנהר אבין.היא נחצית על ידי הכביש קרסנודאר-נובורוסיסק.יש לה תחנת רכבת על מסילת הברזל של צפון קווקז.

האקלים באביסנק הוא ממוזג יבשתי. הקיץ מתחיל בה בעשרת הימים הראשונים של חודש מאי. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ עולה על 25°Сובחדשים החמים ביותר היא אף עולה על 35°С. החורף מתאפיין בהפשרות חוזרות של השלג ותחילתו בחמשת הימים האחרונים של חודש דצמבר.חודשי הסתיו לעיתים קרובות הם חמים, והטמפרטורה בהם אף עולה על 30°С מה שמאפשר את קיומה של עונת תיירות שאורכת עד שמונה חדשים בשנה. כמות המשקעים השנתיים היא בערך 650 מ"מ.

הערה: נתוני מפקדיםבשנת 1908 היו באבינסקאיה 1369 בתים, שבהם חיו 13,345 תושבים.^[5]ההרכב האתני של האוכלוסייה בשנת 2010 לפי נתוני המפקד הכלל-רוסי משנת 2010^[6][7]

בנפת אבינסק מאורגנים הקוזקים ב־11 קהילות ובראשם אטאמנים, אחת מהן בעיר אבינסק עצמה.

אבינסק משמשת כבירת נפת אבינסק. המוניקיפיום הנקרא "אבינסקויה" כולל גם ארבעה יישובים כפריים: ברז'נון, קורובקין, פרולטרי ושפסוגסקאיה.

• תעשיית מזון: מפעל למזון (שימורים), מפעל לחמאה, יקב
• תעשיית חומרי בניין
• המפעל האלקטרומטלורגי באבינסק
• בית חרושת לרהיטים
• המפעל ללבנים НИВА (ניב"א)
• מרכז לאספקת חשמל לאזור נובורוסיסק והסביבה – 500 KV

באבינסק והסביבה עוסקים גם בענפי חקלאות: גידול תבואה, ובעיקר אורז; גידול בקר; גידול עופות, ובכללן יענים.מלבד זאת קיימת בעיר גם תעשיית הפקת נפט ועופרת.

הכביש העיקרי החוצה את העיר הוא A146 המחבר בין נובורוסיסק ואנאפה (M25) לקרסנודאר.אבינסק היא צומת של מסילת הברזל של צפון קווקז ויש בה תחנת רכבת ("אבינסקאיה")

באבינסק פועלים 10 גני ילדים, 6 בתי ספר מקיפים, בית ספר מקצועי, תיכון מקצועי (שלוחה של התיכון המקצועי באנאפה), 3 בתי ספר לספורט, "בית יצירה לילדים", בית ספר למוזיקה, בית ספר לאמנויות, המרכז ללימודים אקסטרניים "פטריוט"

בסביבת העיר ישנם מעיינות בוץ, מתחם למטפסים ודולמנים. כמו כן, יש במקום אתר ארכאולוגי, מאיוטי, ובו מקומות קבורה עתירי תכשיטים, כלי חרס, כלי נשק וכו'.

• 
  מרכז מסחרי חדש ברחוב סובייטוב באבינסק. 2014
• 
  אנדרטה במרכז העיר אבינסק. 2014
• 
  מראה מהעיר ב-2014
• 
  רחוב צדדי באבינסק

מדיה וקבצים בנושא אבינסק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אבינסק
• אבינסק - לפי "אנציקלופדיה הגדולה לידע" לילדים - 2018 Бoльшaя Єнциклoпeдия Знaний
• באתר "העיר שלי" של סרגיי סולדטוב - "אנציקלופדיה עממית של עריה וחבליה של רוסיה" 2021-2000 גישה ב-19 בינואר 2021
• אבינסק ב"אנציקלופדיה הרוסית הגדולה" - ערי רוסיה, 1994
• תולדות הנפה באתר נפת אבינסק