אביבה רבינוביץ'

רבינוביץ' נולדה בשנת 1927 בבית חולים העמק שבעמק חרוד.^[2] היא גדלה בירושלים ובכפר ורבורג, והתחנכה בבאר טוביה. כאשר הייתה בת 16, התגייסה לפלמ"ח, שם שירתה כאלחוטאית וכמזכירה בפלוגה ח'. בתקופה זו לקחה חלק בסזון ובליל הגשרים. בהמשך הורחקה מהפלמ"ח, אך שבה לשירות קרבי בגדוד הפורצים תחת פיקודו של אורי בן-ארי בזמן מלחמת העצמאות. רבינוביץ' השתתפה בכל קרבות הגדוד לו השתייכה, ואף נפצעה בקרב בגבעת הרדאר. בתום המלחמה עברה לגור בקיבוץ כברי, ביחד עם כמה מחבריה לחטיבה.^[1]

לאחר מלחמת העצמאות הקימה בית ספר לעולים חדשים בנתיב השיירה הסמוך, ובהמשך לימדה כמורה בתיכון. במקביל להוראתה בתיכון עשתה תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט: במכון ויצמן, ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות – בה גם לימדה בהמשך.

בשנות ה-70 קיבלה תואר דוקטור בבוטניקה. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ' מיכאל זהרי, דנה ביחסי הגומלין בין המסלע והקרקע לבין חברות הצמחים.

בשנות ה-70 הצטרפה לרשות הטבע והגנים (אז נקראה "רשות שמורות הטבע"), בה היא הקימה יחידה מדעית ועמדה בראשה עד 1990.

1979–1999 – פרופסור בפקולטה לאדריכלות נוף בטכניון. במקביל – ביולוגית במחוז צפון.

לאחר 1990 – עבדה כחוקרת ומנחת עבודות לתארים מתקדמים – כולם בנושא שמירת הטבע וניהול שטחים פתוחים.^[3][1][2]

• השיקום הנופי לצדי כביש 6: הובילה את התפיסה כי יש לגנן את צידי כביש 6 בצמחייה טבעית, על-מנת למזער את נזקי סלילת הכביש ובראשם קיטוע מערכות אקולוגיות לכל אורכה של ישראל.^[2]
• בג"ץ קק"ל: ב-2001 סייעה לשכנע את בג"ץ לכפות פיקוח על מפעלי הייעור של קק"ל. בכך, מדיניות נטיעת הייערות בידי קק"ל שונתה לבלי היכר.^[2][4][5]
• שינוי תפיסתי ברשות הטבע והגנים: במהלך כהונתה כמדענית ראשית ברשות השמורות הטבע (ששינתה את שמה לימים ל-"רשות הטבע והגנים"), הובילה רבינוביץ' מעבר מהתמקדות בערכי טבע אסתטיים (ראיה ממוקדת אדם) – להתמקדות בערכי טבע שאינם דווקא בולטים לעין האדם, אך בעלי חשיבות אקולוגית מכרעת.^[2]

• סלע-קרקע-צומח בגליל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986.
• השתתפה בכתיבת הספר ארצות הגליל מאת אבשלום שמואלי.
• שמורת נחל עמוד מאת עמנואל דמתי – רבינוביץ' כתבה את פרק הצומח. ירושלים, רשות שמורות הטבע, 1985 בערך.^[6]
• הגדוד הרביעי של פלמ"ח/הראל.

• סלע – קרקע, עבודת הדוקטורט של רבינוביץ', בהנחיית פרופ' מיכאל זהרי.
• סלע המצע כגורם הקובע את תכונות הקרקע: והרכב חברות הצמחים בגליל - עבודת מחקר. ירושלים, 1979.^[7]
• משחור לירוק: שיקום היער והחורש הטבעי לאחר שרפה, לקט מאמרים בעריכת אביבה רבינוביץ'. הוצאת רשות שמורות הטבע, תל אביב, 1989.^[8]

רבינוביץ' נישאה להלל וין, ונולדו להם שני ילדים – גילה ורון.^[1] היא נפטרה ב-7 ביולי 2007, ונקברה בקיבוץ כברי.^[3]

מומחים מתחום שמירת הסביבה מעידים כי הייתה חלוצה בתפישתה האקולוגית.^[1][2]

דוד רם מעיד עליה בספרו "לא אגדה": ”היא הייתה לוחמת נדירה, ללא חת, אף שעד היום היא טוענת שהיא "אישה רגילה" לכל דבר. עוזי נרקיס ויוספל'ה טבנקין ידעו: עם אביבה אין להתווכח. איפה שהיא תרצה, שם היא תהיה. מובילה בראש כסיירת, לא מפקדת.”^[9]

מדיה וקבצים בנושא אביבה רבינוביץ' בוויקישיתוף

• אביבה רבינוביץ-וין, דף שער בספרייה הלאומית
• תוצאות חיפוש אביבה רבינוביץ' באתר הפלמ"ח
• אחיותנו גיבורות התהילה – סרט תיעודי הכולל ריאיון עם רבינוביץ' אודות שירותה בפלמ"ח.

• שריפות יער – בעיה עולמית – כתבה של רבינוביץ', באתר מסע אחר.
• מיסלע, קרקע וצומח ים-תיכוני – כתבה של רבינוביץ' במגזין אקולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 141. 2005.