אליהו דוד שפיר

שפיר נולד בליטא, למד באוקמרגה (היא וילקומיר) ובאוניברסיטת קובנה. היה ממייסדי העתון העברי "פתח" (על חבריו נמנתה גם המשוררת לאה גולדברג) ופרסם בו שירים, סיפורים ומאמרים. בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והיה חלק מהחבורה הספרותית "יחדיו". פרסם מכתביו ב"דבר", ב"הארץ", ב"מחברות לספרות" (הוצאה אותה ייסד עם נתן אלתרמן ועם ישראל זמורה), "טורים" ועוד, וערך את כתב העת "מאזניים". עבד כעורך וכמתרגם בהוצאת הספרים "עם עובד". שימש כעורך הוצאת הספרים "דביר".

תרגם עשרות ספרים, בעיקר מאנגלית ומיידיש (וזכה בפרס טשרניחובסקי לתרגום בשנת 1972).

תחת שם העט "דוד דר" פרסם ספר שירים ("מרום הרים", 1957) וספר סיפורים ("ארבעה דברי-סיפור - הניסיון המצומצם הראשון לשוב", 1968). אוסף מכתביו ("כתבים: סיפורים, שירים, מסות") פורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1982.

היה נשוי למתרגמת ורה ישראלית, עמה תרגם את התרגום הראשון לעברית של "פו הדב". לזוג לא היו ילדים והם התגרשו לאחר מספר שנות נישואין.

נהרג בתאונת דרכים במאי 1974.

• 1969 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (שהוענק על ידי ראש הממשלה גולדה מאיר).^[2]
• 1972 – פרס טשרניחובסקי על תרגומו לרומן "צמח אטלס" של חיים גראדה.

• עיר בפולין (אחרית דבר: פרופ' דב סדן), הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשט"ו, 1954 (242 עמודים).
• הניסיון הראשון המצומצם לשוב, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, תשכ"ט-1969.
• רות קרטון-בלום ומנחם דורמן (עורכים), כתבים: שירים, סיפורים, מסות (יוסף ירושלמי ביבליוגרפיה), תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג 1982.

• אליהו דוד שפיר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• הסופר א. ד. שפיר נפטר מפצעי תאונה, מעריב, 7 במאי 1974
• משה דור, אד"ש: עט ענוג וחריף, מעריב, 8 במאי 1974 (קווים לדמותו)
• מנחם פרי, "יחיד כפול ומכופל": על מות א. ד. שפיר, דבר, "משא", 10 במאי 1974
• דן מירון, דפים מפנקס חדש | על החיבור שחסר: (בעקבות דברים שנאמרו לפטירת א.ד. שפיר), מעריב, 14 ביוני 1974, המשך
• אליהו דוד שפיר, דף שער בספרייה הלאומית
• אליהו דוד שפיר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

• על שפת לשון | התרגומים, המתרגמים, דבר, 11 בפברואר 1972